Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אב תקן (1790) · p. [Seite 15]

( שלה) «עתה הנה אנכי יושב לבדי אין איש עמלי היודע לפלס נתינות החכמה / והנה נא לידי ספר המאסף הקופה שניה אשי לא ראיתי עד הנה / והוא מחברת שוחרי הטוב והתושיה שחיברו להם יחדיו אנשים השלמים בכל מדע ובתוכו ראיתי דברי הפנס - הרא״ה אשר שם דבריו בפי *)לד ומידד מתנבאים במחנה העברים סבת תנועה הסנונית הנאה מכח המקרב אל המרכז לכח המושך ממנו (לענטרצו1קרעפנ1ע) ואיך מהרכנת שניהם תולד תנועת הסבוב ושמחתי מאוד בראות את יופי הסדור עפ״י דרכי החפוש ומליצתו הזכה / אמנם באיזה מקומות נעלם ממני ולא אוכל לכון דעתו ולא ידעתי אל מי אפנה לכן אמרתי אלכה ואשובה לאישי ידיד נפשי הכי נקרא שמך זרח כי זרח לישרים אור תבונתך אשאלן הודיעני נא דעתך הרמה ותאיר עיני אס שגיתו ♦ יא מ״ש ני בכל הגשמים הנראים ונודעים לנו על פני הגל נראה ני סגולה אחת להם והוא שהם נועיס אל המרכז וכן ■נתב אח״ז כי סגולת הנעייה מיוחדת לכל הגשמים“ הנה אנכי לא ידעתי למה בחר לו * סגולה בדבר שהוא עצמית אחר אשר נודע לנו שיש הפרש נין סגולה לעצמית והנטייה היא עצמית לגשם אשר ברא בו יוצר הבל צכח ההוא ילכו אל המרכז וכן מבואר בהגיון כי כל מה שימצא לדבר מה כירידת האבן למטה נקרא בעלמות כי אלו יצוייר הסתלקתו לא יהיה מה שהוא עתה יע״ש י (ב) נמה (ב) מתוך דברי המשיג הזה נראה שלא השכיל כלל ההפרש בין עצם הדבר לתאריו ומשיגיו י גס לא הבין דברי הרמב״ס במלות הגיון על נכון ✓ כי נאשר חשב המשיג שהרמב״ס רוצה לאמור / שכל מה שימצא לדבר מה תמיד יקרא עצם הדבר / יהיה דברי הרב הזה סוהרין / כי למעלה (שער יו״ד) אמר בזה הלשון / וכל מה שימצא לכל אישי המין תמיד ולא •היה מעמיד למין ההוא נקראהו סגולה / ואס כן איך יאמר פה (בשער י״א) שנקראהו עצמות י גס לפי הבנת המשיג הזה יאמר נא איך יצדיק דברי הרג נאמרו בפרוש : (שם) וכ1