Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 29]

( שיט ) ד מלת אויר / אמר מהר״שד (בהגהתו לתרגום הקנו? להרמב״מן) שאיננה לשון עברי / ולא דק הטב 4 כי מלת אויר מנורת אור נוי״ו נראית / ע׳׳מ .ער.י או פקח או עור! מגזרת עור / דהיינו מי שעלה עור על עינו י ובן חוור ממרת חזר / חור כרפס ותכלרת ׳ עול־־ישה סד־־יי חורי 7 לשון לובן / ואמר לא עתר• פניו יחוורו / כך שס אי.’ר מן איי / ור׳ל מקום שיש נו מעברי לאור לעבור בו / לא פוקי כשיש שם גשם שהוא מעכב את האור ואינו מניחו לעבור פי חוצץ בפניו י וא״כ מלת אויר על כל חלל / ומקום ריק שאין בו גשם נקרא אויר 4 ע״ש שיש נו תהלוכות האור נלתי מעוכב מלהתגלות י או יהיה ענין אויר מוליך ומביא האור ({יצט {♦יער) / כמו שידוע שע״י האדר האור נא אלינו / ובמקום שאין אויר האור הולך וכנה (ז) ♦ לוב^ניץ כיח אייד תק״ן?1פ״ק שלמה פאפיגנהיים שמתו וצור להוכיח יסדתו / ששעורו כפי הברא* מל פי והמשך העניניס ג״כ לשון תמייה / הכי $1 למשפט שמת ולהוכיח יסדתו כאשר יראה המעיין שם * דברי המאספים גז) נראים דברי הרג המגיה מה ואף צי מאויר הזן המכונה בלע״ן (עטהער) / שהוא סכת הגפת קרני האור לנו / לא נודע כי אס בדורנו עתה / מ״מ הנסיון שתכבה האור בלי אויר כלל הוא ישן נושן אמנם חד מן חבריא אמר שתיבת אויר היא בעצמה התיבה היונית ({ועט) / וכמו שמצינו שהרבה פעמים שמשו חז״ל נמלות יונית * דברי המאספים פתי