Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 3]

( רצ: ) קורות העתים ציתמנרת נפ׳1 השפארטאנר יהאטעניעניר ( המשך המאסף ד׳ח״-ש אייר ) , כבר אמרנו שהיונים היו מורים ואנשי חיל . והצלחמס הראשונה אשר כה הראו את גבורתם וחקפס היתה מלחמת טראיא " אבל אנשי אטהען זשפארעא היו• מגורים ככל אנשי V * ני נמית אנשי טהעק הנפלאה כאשר נדבר ממנה להלן לא ה*תה רק עת קצר חמן מועט / וגבורת מאצעדאניגין לא הצליחה גש כן רק בימי המלך פיליפוס וגנו אלכסנדר / ואולם אנשי אטהען ושפארטא הצליחו ועמדו בנכורתס ימים רבים / ובהצלחתם משלו אחרי כן גם על אותן שזכרנו י ואס חשים לבך לדעת על מה רמה קין האנשים האלה ומדוע גברו וגס עתקו כל כך / תראה ותמצא שתי סכות שונות " כי בשפארטא היתה השנה חנוך הגלם כאשר צוה עליהם ליקורג נמו שכתבנו למעלה *). ני חננו את המיס בנעוריהם לשגול עול ככד ותלאות המלחמה 1 פי נניהס הר־גלו מנעוריהם ללכת יחף / לישן על הארץ / לסבול קור וחים / לרעוב ולצמוא / לסבול מנה וחבויה מגלי תת קול כבכי ולנאוק נאקה ונס ההרגל אשר הורגלו מיום ה־ותם לשמוע ולהקשיב להול הזקנים והישישים / היה להס לתועלת גדול כדבר המלחמה כאשר יבין כל איש משכיל את זאת מעצמו / והדנריס האלה הץ אשר חזקו ואמצו את לב שפארטא / ונעשו ביום קרב כאריות וכפיריס אשד אס עכרו ורמסו וערפו ואין מציל " ואולם אנשי האעעניממר אף ני לא הורגלו מנעוריהם על פי הסדר הזה מכל מקוס הצליחו וגברו גס המה מחמת סבת רדפת הכבוד אפר היתה בעיניהם חזק מאוד / ני על ידי כך התחזקו והתאמצו מאוד לעשות להם שם בארץ כאחד הגדולים אשר היה בקבל הזאת / 'גס *) עיין במאסף לחודש אייר