Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 6]

( רסב ) שאלה. ח׳ ששאל, אס יש יהודים במלכות שינא זנו, / אודיע לאדון / שמענו מפי אנשי אמונה במקום טארוואריא ששס כני ישראל / אכל הס קראים דודעיס בטיב לשון הקודש / והשס יודע נזה / שאלה ט׳ ששאל אס יש יהודים כטיבעט ופו׳ לא נודע לנו זה השס /• אכל יש ׳ יהודים בערי הודו במקוס הנקרא דזא״פור / ונקראים שס כני ישראל / גנפוציס ככל ערי מאראטא וגס תחת מונו" ל זיושני אהליס/ מהם אנשי יקב שעושים שמן / ומהס אנשי תיל ואינם יודעים. שוס דבר כי אם פרשת שמע / וגס שוכתים ביום השבת/ וכמה פעמים הלנוחנמיס להדריך אותם וללמדם ולא הצליחו / ונא אחד מהס לקושין / וישג ד׳ שנים ולמד תורה ומעט חקיס והלך / ושמענו שהוא עכשיו רב שלהם ומדריך אותם מעט מעט כדרך יהודים / וכפי השמועה הס יהיו כעשרת 12פיס נפשות / שאלה י׳ ששאל על עשית השכעיס וצו׳./ אין נודע פה / כי אנו כתוך העירות סוף אסייא ומפה עד סוף אשייא שהוא כאפא כומירי מ' פרסאות לכד ♦ שאלה י״א ששאל אס יש איזה כתנים ישן נושן ונו׳ כוודאי כיון שהיו נכראניגור / עשו הרנה חבורים / וכלס פיועים וחרוזות / וגס איזה חכמות ונתיישנו ונאבדו / ומה שנשאר אכקש ליקבצם / ואשלח אותם כדי להפיק רצון אדון /• ועוד יודע למנ״ת / שאיך כמדינת תימן יש הרנה יהודים / מכפר מובא עד צנעא מהלך ח׳ ימים / וככל נפר ונפר יש הרנה קהלות / וצנעא הוא מקום מושב מלכים / ושם יהודים כמו אלף כתיס / י״ז כתי כנסיות / ויש בהם חכמים גדולים / ומקובלים וחסידים / אבל כתוך גלותישמעג!'©/ שלא יוכלו ללבוש עטרה ומצנפת / ועכשיו ג׳ בניס קס מלכות אחד רע ומצורע / והעליל עלילות / שכנו בתי כנסיות גבוהים / ונתיס גבוהים כלי רשות / וכאו