Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 3]

( ריס ). פ* פשוטה / מספרו ח': גלאות באלף בי״ח דאיקבכר כנודע) היא שנת ס״ח לנוצרים / באו כמו עשרת 2!פיס '■‘־אנסים.ונשיש לארץ מי1י3אד'/ ונתיישבו בד׳ מקומות ששמם כמגימר / פלור / מדי/ פולועא / ורובם היו בכרנגינור הנקרא מאגודע־א כגינס וג״נ קורין שינגלי / והיא תחת 'ממשלת’ רילך הנקרא ש־רס פירימאל/ונתן להסמן ש*רס פיר״מאל' ושחו אריוי ברמון חקיס ופרגעמאות כעס של י נחשח הנקרא שעפידא בשנת. •דקצ״נו ליצירה (ד״ל ד' אלצניס קל״ע) היא שנת שע״כו לנוצרים למנהגם ולגיולאס / והיו שס יהודים כמו אלף שנים תלזת ) ממשלתו/ והגדול שבהם נקרא אז תדיר שיריאנדרמפלה כלומר איש הרוח/ וזה שס גדול שנתן שירם פערימאל ובאותו הזמן שניתן לחם שיפעדא/הגדול שבהם היה יוסף •־רבן"׳/ ,זזה המלך לסופו חילק כל הארץ מאליבאר לח׳ ■•מלכים ■שהם בניס ובני 'אחותו י והנני שולח למענת נוסח שלוי של העש נפשת לידע בבירור ♦ ונתיישבו היהודים בנרניגור פד בוא פורעוגיזוז למאליכאר / וכיון שבאו פורעוגיזוס ולקחו כרגגינזר היו להס למכשול ■ ולפוקה / ויצאו משם ובאו לקושיןבשנת השנ״ו ליצירה / ומלך ■קושין נתן להם מקום לבתים ולבית הכנסת שמוך ■ילפלעין שלו נדי להיות להס לעזרה/ ונבנה בה״ב בשנת השנ״ח ליצירה יע״י ד׳ יהודים אנשים גדולים./ שמואל קשעיאל / דוד כליליא / אפיים צלח./ יוסף לוי / ועדיין היו בגלות מפני פורעוגיזוס שלא יוכלו לילך בחיקינו ולא למחייתם לילך במקומות שלהם / והיו להם צרות רבות / עד שנאו אולזנדוש (ר״ל האללפנדר) נתקררה דעתם / ובשנה ראשונה כיון שבאו אולונדוס לקושין./ •ירדו וישבו במצור א' / והיהודים היו משרתים ונותנים להם כל צרכם / ומחייה / ובתוך זא היה איזה עלילה ומרד בין מלוכה של מאליבאר ואולונדוס והרג אולונדוס את מלך קושין / ובשביל זה ברחו וישבו אותה שנהבכרנגינור/ ואח״כ יצאו פורעוגיזוס עס אנשי מ^יבאר באפם ובחמתם / ושרפו כל השוק ובתים ונתי כנסיות W ה כ ג 5 של