Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · ניסן תקן (1790) · p. [Seite 32]

( רב ) ושנת רדת ישר12 מצרימה ע״י יוסף / וסבלות מצרים וגאוללן ה׳ ע״י משה כל זאת נלל בארבעה עשר גתים מי ששה ששה שורות ♦ ראוי לכל כמר ללמדם כעל פה כי הס כוללים ישוד דת ישראל ותורתינו הקדושה ♦ אחרי זאת פתה'את פיו כתחנה לה׳ כזמרו : צורי ספר זאת אל אחי הפצתי נא השלבס ה פצי מלא יעצתי ישמח לקראתו הקורא דבריו אלה כי כלו ממתקים / והמה דברים היוצאים מן הלב / ויכנסו אל הלב למלאהו דעת יראת ה׳ י וערם חתמו את השיר הזה / עוד שם שלש בתים יגיד נם תועלת השירים האלה * Xא) להעיר בלב עוזב התורה' החפץ לשום לכ על מעשי ה׳ כי נורא הוא * ואמר : ישמע צדיק אמרי פי ויהללך גבש עוזבי רחורה ישובו Sk’[* אם שירי לב עד‘ אולתו יגביה (ב) למען הגיד גס בעמים צדקות ה, ונפלאותיו / ומה נעמו דבריו כתתו שבח למלכי הארץ וחכמיה / אשר לא כעמי קדם יכנו אל האלילים ויתמיבו כל אישי אמונה אשר לא כמיזשכוחיהס מחשבולדו / כי אס אישי מושר וחכמה המה % ועובדים אל אמת ואוהבים את הנ1וב להיותו עוב " לא יכולתי לעבור את הכית הזה מנלתי הציגו ע"פ כלו לפניך שנית : יגיד אל־‘ עמיבם ארח עלילותיך ויחלטו בלאומים את צדקויתיך# כי כמונו גכס הבש מעשי ידיך גויי ד־זדור הראשון טוב תעבו גויי דור זה ומושל־‘יו טוב יאהבו נלבש יורוך כי על בל־* הודך (ג) ותנחומין על לב איש ישראל בגלות המד הזה / לנל יאמר