Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 27]

( הפז -)<■ I תולדות הזמן מפ&ריז בא קול מנשר ישועה וגאולה לאחינו מי ישראל לאמור : הדת נקנה מאת שרי הוועד הגדול (rtewtoft נצז3יצונצו$) אל היהודים השוכנים בבו^־דעא י לקרוא להס דרור / להיות נאחד אנשי ארצם ולאחוז בה נעוב ' ,בעיניהם * ואיש יהודי מהיר במלאכתו וראוי ליקר בין זקד ארץ ושריו ירום נסאו " אמונת אבותינר ותורתנו לא תהיינה עוד לאמי נגף בדרך אושר המדיניי / אשר לא 7רך. נה רגל;ישראל מיום הורד לעפר גאונם.• אין טובה בארץ הזאת אשר ’ לא ינחל אותה היהודי כאחד אנשיה / וזאת קורת האדם t המשים אנשי ישראל מיושבי צרפת.שמו על נובעטס פאר החירות (קצזקאררע) ויבואו יחד אל הועד הגדול / להראות ני שלם לבבם T 'עם לב העם < ואיך מלאם לבם לקיים עליהם את כל דברי הברית אשר כרתו ליושבי ארצם בימים האלה * וישמחו לקראתם שרי הוועד / זיושיכס בעדתס ביום ההוא כהיום נשמע / כי קמו אלף יהודים חלוצי צבא נושאים מגן וצנה ויתחברו אל חיל־ עם צרפת לעמוד לימין נגד שונאיהם / ולסבול אתם בכל עגודת הצבא ויהי להם לכבוד ולתפארת בעיני העמיס I בה ' יקר חסדך אל I עוד השארת ניר לזרע ישח1'עבדיך " לא מאסתם ולא געלתס / כי אס שמתם עמך ונחלתך לאות ולמופת / למען ידעו כל עמי הארץ ני אתה האלהיס אין עוד נלתך ♦ אס יחטא לך עס מן העמיס! ויסוגו אחור מהביט אל כבודך וגדולחך < כי לא השכילו /־ ותחדל חכמה / אוצר וחושך בעריפיהס / ועל עמך ישראל יערימזן סוד לגרשן מלהסתפח בנחלתם / דדנאוהן על לא -חמס בכפו i אך * 1; *קו / ובאמת מח' ז וי״ן ללשון ירי)? ' יראת י #•. ע( נ3 — ■ ני אי\, סבר\ פליג זנת זתן. גס יום 1 W. 1 vt גם ים ס 1 L י!