Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 6]

שנחתי את שאהכה נפשי / ועתה באת אפה / גן הנעלם t ותשחר פני גשאלחך אשר היה בקצי גבולי / אמרתי לא עת לחשות / יעבור עלי מה / אני אדבר את אשר עס לעי ולא אבוש / ואס שגיתי אתה תודיעני . האמת / ואס היא בשורשה ויסודה אחת / היא שומת עלי שלש אופנים רמזתיס בתיבת אמת ׳ אנושי / מושכל/ תעלומה * אמת אנושי / או אמת חושי / הוא כל מה שאנחנו רואים! או כל מה שאנחנו מוצאים עיי י חושינו / ד"מ איש עומד על שפת המיס / לעת בוא השמש / והנה יראה שהשמש שקע במים / אס יאמר זה האיש לרעהו /הנה השמש איננו / כי נכבה נרו במים / הוא אמת חושי / ני הלא בעינינו ראינו ני כן הוא / והחוש איננו הולך הלאה מחוגו נאשר נבארעוד* אכל השכל / אשר באופני העשתונות וגלגלי הסרעפיס יעוף מומן אל זמן / בראותו למחר השמש יצא על הארץ / נגד המקום אשר שקע אתמול / ישכיל ויאמר / הלוא זה נבר יסוד מונח / שהארץ עגולה / וכי השמים והאויר המה תחתינו / 'כאשר המה עלי ראשינו / הנה כאשר השמש יצא ממזרת / ויאיר לנו עד בואו למערב , כן בלילה זורח הוא שם /;להאנשיס הדרים תחתינו / פד למחר בבואו אל המקום אשר יצא ממנו / וסובב סובב הולך / הנה זה אמת מושכל / (ר״ל ע״י תנועות הארץ נאשר אבאר / ני הליכות השמש הוא רק אמת חושי) והנה ידעתי גס ידעתי / שמיד תש2)ני / אס האמת מושפלי אמת / האמת החושי שקר / ניהנה השמש עודנה בעולס / ואיננו כבה נרו / לא כן / כל אמת בגדרו הוא 'אמת / ני אף שבתבל הוא כן נאשר הוליד השכל / הלוא ענינו רואות שהשמש איננו ותחשך הארץ / והוא אמת גמור שאנחנו ־רואים כן / וגס השכל יודה לזה* והנה האמת תעלומה / הוא האמת הגמור גלי קץ וגבול / אשר הוא לאדון הכל לבדו / ונוכל לקראותו ג״כ גשם תושיה ני הוא ידיעת הדבר נאשר הוא בישותו ועצמו / נעלם מחושינו ושכלנו / ני כמו שחושינו לא ישיגו יותר י-מגדרם כמו-כן השכל ואו יעמול. / ט הדברים כאשר המה י. : באמת