Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 17]

( קמט > ד. לתארו בו ״ תשובת רנן מלאה צח / והיא ערוכה נפי השכל הישר / אשר השומע ירגיש טוב טעם בדבריו / לא כדרך התשונות הבנויות על חכמת המעטא״פיזיק הדקות ׳ ועל הרוב לא תשיגם נפש המדנר / וכל שכן נפש השומע / כי נאמת אין להשיג עד מה בגדולת השש / זולתי ע״י הרגש הנפש כשתשיג תחלה את עצמה / ואיך מתרוממת בחכמתה וכטהרתה על כל המעשים / וזוהי דעת אלהיס שנזכרה בספרי הנביאים / ועל זה ערוכה תשונת רנן ♦ ואס תחפוץ לעמוד על כונתינו קרא מה שכתבנו בספר המדות שחברנו בחלק השלשי ממנו (פרק י״א) ♦ ( ישככו 1yb י מליצה של חכמה אני רואה פה / כי האדם שהוא למטה בארץ / אין זה אלא מצד גופו / אכל כשלנו טהור ורוחו נכון / כאותו העת עצמו שוכן מרומי© ני נפשו דבקה נו ית' / וזהו שראה יעקב כי הסלם המוצב ארצה ראשו מגיע השמימה / ונהיות הנפש זכה בכל עת ולא תתגאל כלל / תשכון תמיד מרומים ועל המתנה הזאת התפללו היהודים בעבור רבן וזרעו שיזנו אליה * t פלוזוס * צא וחשוב שהיה^זה תקצ״ב שנים אחלי לכתם כגולה ע״י מלך אשור / ואס כן קרה הגירוש הכולל הזה מארץ תימן נימי בית שני/ לערך נימי הורודוס/ אולי־ מפני המלחמות שהיו למלכי ערב עם היהודים / כמו שזכר פלאוויוס יאזעפזס / קרו דבלים שבענודן התקצף מלך תימן על היהודים שבארצו / אז ירא שיתחברו עם אחיהם ויהיו לו למכשול וכיוצא בזה / ני לא נזכר שגרשום בעבור אמונתם א1 שאנסם שיכפרו באמונתם " אלפים