Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 18]

( פכי) היהודים וישימו עליהם עלילות דכריס לאמור : רוצחים המה ואורכים לדם נוצרים וזובחים עולליהם קינן לאלהיס / ויניאו את דנתם רעה אל המלך והשרים * ובכל ישרם וחכמתם לא יוכלו לעמוד לימין צדקתם / ני גנרה עליהם יד ההמון ויראו מפניו / ויגרשום מעל אדמתם .5 לא למען ענותם / כי אם למען המליט את נפשם מפני חמת שאון ההמון / אשר המו בעיר לאמור : אם לא יוריש המלך את העם הזה מעל בניו / כקומה יחד וכעבור חלוצים נעיר להמית אותם מנער ועד זקן לא ישאר איש " ואחרי שקוע החמה הזאת נקרא דרור לשוב ׳ וישוני הארץ / ולא פגע בס איש ברעה כל עת אשר היו מתראים נכנעים / אכל תוך עת לא כביר / שנחו את הצרות הראשונות וירימו לב שנית / וירכבו על סוש וילבשו בגדי רקמה מתעבות כשף וזהב / ו־פרצו פרן בהראות את עשרס וכבודם / ויכעירו אש הקנאה בלב ההמון עד אשר נוסדו עליהם יחד שנית ויהרגום וישללו את רכושם ורבים הושיבו באניות בלי מלת ומשוט / וילכו הלוך ונשוט ביס / קצתם נטבעו וקצתם באו א1. איים וארצות הקרובים / ובחמלת יושביהם נתן להם מקוש מחסה עד אשר חמת שפאניען שככה ושיו לביתם * וזה היה להם פעמים רבים עד שבימי המלך פערדיגאנדוס קאטאליקוס אשר חי בשנת ה' אלפים רנ״ג יצאה הפקודה אס לא ימירו דחס יגורשו כלס מנער ועד זקן מן הארץ בעוד חדש ימים * וילכו בעת ההיא כשלשים qb בתי אבות מן הממלכה הזאת / קצתם הלנו לפארסוגאד־1 הקרובה / וקצתם דרך הים לממלכות אחרות האנשים אשר הלכו לחלק אפריקא נסו מפני המיס ובאו באש / כי נפלו ביד הרשעים האכזריים אנשי הברבריא / אשר בואו את רכושם ויעבידו את נפשם כעבודה קשה בפרך גס נמלטת פארטוגאל לא האריכו ימים / כי אף שנתקבלו שם בחסד רב מאד / אחרי הראותס את עשרס ואת כבודם! העירו רוח קנאה וחמה בעם הארץ הזאת ויעשו עמהס כאשר עשו עס עופאניען ויגרשום מעל פניהם / וישובו רבים לארץ שפאניען וימירו דתם / ויתראו כמקבלי לת הנוצרים בגלוי / ונסתר לבם נשארו יהודים עובדי אצהיס אלהי ישראל / ומאלה יצאו האונסים האלה י תראה מזה אחי