Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · מרחשון תקן (1789) · p. [Seite 17]

( מס* ) וחנון ארך אפיס וכו׳ וע״ז אמרו פיות קדושים הדבק במרותיו י אלה ה*שודות אשר לא תלוזנה עיניך מהס רגע אחת / והס יהיו בידך משענת להחזיק גס תומך ואוריך ✓ אשר יתמימו נפשך ויאירו שנלך / למען היותך שלס * כלל גדול כולל כל המעשים נאמר גתורה ואהבת .לרעך במוך / ויפה גדרוהו החנמיס ✓ מה דעSך סני לחברך ידא חעכוד ״ הזהר גו מאד / ואל תהי גז לאדם יהיה מי שיהיה / כי נורא אחד כרא אתכם ♦ עשיר ורש חנס וכסיל צדיק וחוטא נפגשו /עושה כלס ה׳ גראוחך ריעך חוטא / דגר אליו כמענה רכה והוכיחהו ככל כחך / ואס לא ישמע דכריך / עזגהו (k תלך נדרך אתו פן תאלף אורחותיו / אכל אל תשנאהו כלכנך / ואל תחן לפניו אכן נגף / כי האלהים תוכן לנות / לפניו יכוא כמשפט * בהיותך כאחוזת מרעיס ותשמע דכריס יוצאיס מפי ריעך מתנגדים לדרך האמת כאשר חשכת אתה / השמיעהו את מחשכתך כטוב טעס / אס יפנה אליך לקבלו / טוב 5 וא6 אין! הרף ואל תצא לריב עמו / לאלצהו ולאצהו להיות מחשכותך מחשבותיו/ כי אין אדס מושל במחשבתו להחליפה כמחשבת רעהו / אס לא יהיה יסודי רעיונס ולמודס / תכונת לכס ומצנס שוה •ומימי הייתי מצטער בראותי אדס מתעכר וכועס על מחשבות רעהו / בעבור היותס משונים ממחשבותיו / הלא לאלהיס המחשכות / לו לבדו האמת / ואדם מה יבין דרנו ♦ זולת המדות הטובות האלה יש לנו מדות רבות הנוהגות רק כחברה / כהיות האדם עס רעיו * לנהוג בהס כבוד / לבלתי יבזה איש קטן הערך / ולהיות נוח לכל אדס / לבלתי הרבות בשחוק / ולבלתי לכת בין ריעיו בפנים נזעמים / כי השוחק יפחיד את זולתו הירא מפניו / והזועם ירגיע עצב בלב רואיו ותשחת נועס החברה * וכהנה רבות אשר ידע האדם להשמר מהס בהיותו נזהר להביט על עצמו כל עת ונלס נכללים בכלל הגדול / מה דעלך סני לחברך לא תעביד ♦ ידע״תי בני I מנעורך היית טוב עין / בנית לקשה יוס / עגמה נפשך לאביון / ותפרוש בנפש קפצה מלחמך ד א ו 4 לדל