Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תמוז תקמט (1789) · p. [Seite 32]

( שב ), בשורת ספרים חדשים זה ימים רכים שמענו קול המשכילים בעם ה׳ / אשר התאוה תאוה לאמור : מי יתרגם לנו ההפטרות של כל שגת ושכת נתרגוס יפה ונכון / כאשר עשה לנו החכם רמכ״מן / עש תרגום תורת משה איש האלהיס ״ והאמנם I כעוד אדונינו רמב״מן ז״ל מתהלך כתיכיו / היה עם לככו לתרגם גס ההפטרות מדי שכת בשנתו למען ידעו ויכינו האנשים הנשים והטף את מוצא שפתם / ולא יהיה עוד דברי נניאינו בעיניהם נדנריס סתומים ונעלמים אך ה' צוה המותה לו ולקח אותו מאתנו טרם התחיל לעשות את אשר יזם " בעבור זאת קמנו עתה / אנחנו חברי© לחברת שוחרי הטוב והחושיה / לכבוד ה׳ ותורתו / ולמען אהבת אחינו בית ישראל / החפצים ללמוד ולהבין / וגזמו אומר להוציא לאור ההפטרות בתרגום יפה ומסודר * וכה יהיה משפטם : א) מדי שנוע כשבוע יצא לאור לזיין בצז4ן על נייר יפה " פעם יודפס על באגן הזה רק הפטרה אחת / פעם שתים דהיינו משנת זו ושלאחריו ופעמים עוד יותר / כפי גודל ואריכות ההפטרה כן תבוא עליו " ב) מתחת התרגום יודפס באור קטן בלשון צח וקל / קטן הכמות ורב להבין על ידיו כוונת המקרא וטעם המלות " ג) מקת כל באגן יהיה 1 גראשן / וישולס כל פעס בעת קבלת הבאגן ד) ולאחינו כית ישראל הרחוקים מעירנו אנחנו מבטיחים/ שיגיע לידס תמיד ההפטרות על נכון / ולא יתאחרו מזמנם וממועדיס / ולכן אנחנו נשלחם לידס גנל פעם איז? שבועות מקודם הברת שוחרי הטוב והתושיה ׳