Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תמוז תקמט (1789) · p. [Seite 25]

( שיג C ב חתימת האגרת מחודש העבר בבצע מעשקוח לא תחון חמת המציק על איכר ולמדו / את הנהמה יזנח למאכלו למיטעמותיו / ואת בעליו יחר:ס לאשור איסר לפי דגלו / לשאת חרג על עמו ואל מולדתו• עזובה מחרישה בחצי המענה לא כלתה עודנה ו שנר הבהמה רוב עבודתה מרעה בארץ / שדדה המלחמה כל אוכלת / עס שבר רעבון תבואת הגורן / אגר העובד בעמל ידיו לפיהו * לשוא היה עמלו / לריק זעת אפו / לאויב שופכה * עת הזמיר יגיע על פני שדה ערומה / מצמחת קוץ ודרדר 5 ורוב שדמותיך / הבית אדום i לא תשמענה צליל החרמש לתקופת הקיץ כי יבא עובד אדמתו לא י*גלוז בשמחת הקציר אחת היא חיל תמורתו / חלף עבודתו ועמל ימיו הרשומים נרע 5 ובגורן לא יושיף צידה לרעבון החורף נגוע מדאגת רזון / יביט מסביב לו / יושר אדמתו כי שממה ישא עיניו מר ינכיון וקבה לך אוהבת בלע / סבאך דם אדם ודמעת עשוקים יתומים ואלמנות תשתה $ משחתת מקדשי אל / ופועל כפיו האדם ועמל ידיו / נהתוליס תשחק בהס ותחרב / יקלל חלקתך שוד רהב / המחריב ארץ בכל / ומזח תבל.חשים שממה / למען השתכר מלוא רוחב מדרך כף רגל הנשאר משעטת פרסות סוסים / וחמת זדון לא רצון / ומה בוצע בצע לא לקח 5 היו למאכלת אש " הסר וכפן ודבר שלש אלה אחוזים נעיזב המלחמה / הולכים אחריה תמיד את כל הישר תעקש / משפטי אל מעולם כאין / כאפס לנצח חסד / וגמר לב האדם לאדם / כאין אלהיס גשמים מושל עולמות / כל עוד נוסדו יחד שופטי ארן / מצאו את לבבם לכלות ולשנוא י מקדשי