Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 24]

( רם ) נהודעו למו s ירצחו אוהביהם יוחילו להם למועד נעכר מזה ־5 שם יסור שבע מחמס מושלים / וזו כוחם עלי אהבה ואיבה 4׳ עלי חנות וחמלה לא-יצגה.עוד ן שם תמצאנו / אס כדרכיו זך וישר הייתם / אס כמותו לעבת אחריו נועדתם. 4 שם תמצאנו ואתה תחזה אז / מי זה האיש היתה ידך גן " _־׳׳.■ •*׳ '1 * אכן לא אותנו לבדנו הפריד שוד הקרב / לא על נפשותינו גרואות זו לעומת זו לכדנו עלה הכורת 5 איפה יביגוון עיניך / תזובנה דמועות עלי אחים עלי אבות ומיס ודודוריע* ואח בודד ומיס יתומים / .ואס סוערה נאנחים"ופורשיה צף י! .;r ר-7" חרב המסרבת! איפגז לאישכלת I מלוא ■דאבה ותוגה בכל « י ח •ך c מקצות ארץ עולה עשןשלהגת / וערים נוטשות-אומנים! לגרים נהמה / ולמניניהס־ / עד אפם נשי) •מלוחם!לאיכר אזל לו כלי למחרשתו ... ־: :rחדס* *C:•: c * , rer״,.;.c נמוגה אדום מדהרות חלוצי צבא! נשף כרוחו קדים ים ־ ונגב / ושטף ועלה / כאפיק כחלים'ומשברי׳ים כסערת תימן יעבורו גדותיו? 3שוא גליו ישטופו עמקים עטופי גר ירדפו עובדיהם / ושחת את יבול האיץ,/ ואת מגרשיה " י ־,־׳'■ בער השלח יפולו חללים לא יספרו מרוב / " כגז חרמם י;3קמה 5 יאתיו.מני צרפת. למצוא קבריהם הלום בץ פגרי,אחינו 5 מירכתי צפון ממזרי קרה יבילון בניהם לאלפים ולרבבות 7 כולם נתרמים למטבח * . : ״• . רתלמי שדי זרע העונד ז בזעת אפו האויב בלע־דרטש י .לעיניו : ״• ■'. לא ימלט אינקי 5 כירגליזוריה/ בחמת המשפט שלח י.,: אימתו והדביקתהו בעקב הפנתה לנוס 1' בדם שארית הפליט נתך ארצה מקרב נוקמת הריקה אחריהן 7 זיתנו צינ נדרך