Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 22]

! i (י* | סזפג ואב גם &( ח3 בריס היקר מ אז ני! fo בצג 3א' פה עמ7 בקרב לחצו! ני cfi ל! גאנדון ה 1אנל קה הקרב הנ מנגד נש \איש צא ורזעקיך ידעתו 3 עניזתו - מתי 1 ( רי׳גח ) תנל / רהבס שפוך דס עמיפס / המה ייחדהו במספר ימי צבאם לצבי ולתפארת למו / דמיס להס / יתוו בהמה שמותם לזנרון דור אחרון / ואדס אין בארץ אשר לא יחפוץ באבוד גל זכר לו .. ... לפנות ערב נתנה יד אל שאריח הפליטה להסתר / וגמר אומר הוא הגורל אשר הוכיח בין שתי המערכות / והנה דממה ותוגה מסביב על פני השדה צפתה מדמים / השמש בבואה הנה אופלה לוטה בעבים התקדרו אבל ✓ אף שמים .בעליהם! אגלי דמע על פני עמק העכור הריקו / עודמעע 'קחשיך הלילה תרקיע סביב מרחבי אבדון הנורא הלוה ♦ אז יהלוך שאיה בין שוכני קבר / וחיל יאחז את הולך אורת מתהלך בקומו בבלי דעת/עלי נחשב ידע דרכו עבר בה מתמול שלשום / בין נאות המלאה בין הידד הקציר / עתה נעו מעגלותיו בין גויות הפגרים 5 בפחד ופחת יביע מסביב/ ״יעמוד ולא יכיר מראהו / חיש ישוב אחור יפנה לגוש / ורעע .ורעד יחזיקוהו באשורו / כה תידבקון ♦ כ] אנכי נהלכתי לאט / ורוח נכאה שאנן בין פגרי האנשים למצוא את אחינועס ידידי יאנתי ♦ ימה רכים שכבו סביבותי קודרים מני קרח / אין קול אין קשכ $ לא נכונו לראות השמש בבואה /עוד זרתה עליהם .בהיותם שלרם בשמחות וגיל לבוקר ׳ישם - ישיש הכי נכבד! הדר זקנה שינה מגואל בדם ובעפר , הארץ! ועטרת בנים רבים אב נאמן ואיש חיל למלחמה/ ‘גס בזוקן לא יחס לו עודנה תלהת אהבת עמו ומולדתובקרבו/?זיצת חס'ין נעורים כעלם נגברתו " ־ לו ינודו בניס לא נוחמו יריצון ידיהס יזוקו דמעות / סביב גופת איש חופף עליהם / כאבל בת עמו באבדן גמרי *יחסרו נו'"’ אכן לשוא חולו דמעות / על און יפרשו כף'דמיון יתומיו י< ' לא נאשמו 4 לא יתן השיב פקודתו ימקבר מר-המות'/ vci: ני