Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 6]

( קסו ) להשביע יו&ניה / על מ' מנוחות עלות ינהל / ורעו כנשים נדנרס✓ צאן ונקר יחדיו ידודון ידודון / יתרועעו אף ישירו " ויהי לנחת ושעשוע הנער הזה / כבוקר לא ענות / מנוגה דשא הארץ / ורשפי שמש עלי עשב השדה / או נין הערכים בי ינטו הצללהם והדודאים נתנו ריח / או.יתענג כיער חורש מצל / ורפתה עליו רוח השמחה! — VM היום וילך הנער לשוח כשדה / לראות כאני הנחל / ויהי מצחק נסתר קנה וניצה / וימצא ענף אשר עליו גווה עכביש קורותיה / בתוכו ישתומם לנו / ויפלא נעיניו המעשה הנורא לראות כאופן העגלה מחוטים דקים נשערה! מחוטבים תכנית היכל / והמה מרוקמיס בחכמה נפלאה ולעשות כמוהם תקצריייד גדול חורש וחושב י עודנו תעלוזנה כליותיו ולנו ישמס בקרנו/ נשא את עיניו וידא את המחקר מרחוק! נפשו ננהלה מיראת בנודו / וישלך את הענף ארצה — * ויקרב הלום המחקר / וישאל לו / מה זה נני השלכת ארצה / נחרדתך אשר חרדת לקיאת בואי? — וינעהו הנער / אבי i אני J נושת פני ־ תכשני / וחרפה אשא על נעורי / להגיד לך על מה השתוממתי גיל כן ננהלתי — אני התהלכתי עלי דשא כמשפטי לראות נין הערכים הכדור הלוהט מתחת חוג השמים / ושם מצאתי ענף אשי עליו טוה שממית כזרה ניתה / פרשה מצודתה לצודד ומדם / להביא טרף לגויתה / והיא נתוך העגולה נמלך בגדול / ׳ועל זה ישתומם לני נקרני * ׳ אז המחקר ישע אמרים אליו : שמע נני! יתמוך דנרי לכך / ני צעיר לימים אתה / ע״כ הוצאת מפיך מילים לאנדעת / ועתה השנת ואלמדך להועיל * דע ־ בני ל מבלעדי הנפש החוטאת / אין דכר נבזה ונמאס ־ נעיד אבי כל ♦ יען מן השרץ השורץ על הארץ עד ההולך חוג שמיס!- מפעלות אלהים כולם / ני הכל מעשי ידיו להתפאר / ולכבודו בראם — " ואולי אל התולעת השפל אשר תראה שמה בקורי ענניש תתחמם / ועל צמרת אח