Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · שבט תקמט (1789) · p. [Seite 20]

( קמה ) '׳ן חייב פראנסיש ד?1א יסור וגו׳ י״ל לא יקרב 6בנ1 אימתו. לרעד אותם ולהפ&ידב : ה כי יכחלני * ר״ל אפילו אס נידה שכנר יוכל הזמן לשיזור את האלה בהוכתל מהרמות החקי־יות גס מקני] מהומות אשר יבואו ברצונו ר״ל מצד הדמיון לבד : גס מרגשת ד nS יסור החבכות הנמשכות לבחירה / רצונו / בבחירת נח השכלי : ה־ש מעי־1י T T שבט פחד1 ע?ליה0 הלשצויר במחריבי לא : ־ נ“ 1*!״■ ־ 2עצור כח : ה כי יבחרני מי-ר־נר שכני ל־^צפגי בסכה מרוכסי מההומ׳וות מקריורח מךגשי 'שואורת רצלני־ורה : ונתנני מהכלל דבריו / כי כל רע שיכא מינים " האחד מה שיקרה לאדם / מאשר הוא כעל חומר / כי מפני זה יארעו.אל.האדם מומים גדולים ונטול האכריס ככל היצירה / כמו',מי שנולד מדם הנדות ומשככת זרע ✓ א״א שלא ימות או יחלה או יכאוכ או יבואו לו מינים שונים המתחייבים מטכע הזמן כת ’/ האת : ה אף כי ינחרני זמני מיתר שכני כו׳ מרוכשי / מרגשי כר ונתנני עליון נגד אחי- כר היש לאל ידו להצילני מכמה פגעים טכעייס שהם מוכריזי׳ לכא על האדם מצד הוראות מערכת השמים אשר נלחמו ני י ואפשר שזה החכם רמז אל מה שבאר הרב המורה.גפי״ב מח״ג לאדם ישוב על א׳ מג׳ מצד, טבע הויה והפסד הדה והפסד כמ״ש גאלי״נוס בג׳ מספר תועלת האברים / נכר הביאו הרב שס; ♦ ואלו הרעות מעטים מאד / ני לא יקרה qb מן האנשים אחד שיצא משונה באיבריו בחסרון וביתרון זלא יסודר זה מפאת, הטבע כמו שהתבאר בשני מחלק השמע 4 אכל הוא דבר נמשך למעוט החומר ורנויו " והמין השני רעות שיבואר לבני אדם מצד המלחמות משרבו קצתס לקצתם ונלחמו איש כאחיו / ני רבים חללים הפילה ✓ וזה המין יותר. כולל מן הראשון ✓ למה שיהיה שרשו מן הגצחון ובקשת השררה אשר הן יסודי המפתה אחרי דמיונם / והן עוד היום המין הזה מן הרעות הלוך וגדול אשר איש את רעהו חיים בלעו * והמין השלישי רעות שיקרו לאדם מצד רעותיו ופעולותיו כעצמו ✓ וזה מצד רוע הנהגתו במאכל ונמשתה ובמשגל ✓ שלש המה מטיבי צער (מוסיפי מכאוב ✓ ני הס בהוסיפו מהם גורע כחו וגופו