Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · טבת תקמט (1788-89) · p. [Seite 32]

( קנה ) ולוד קם מתחתיו / ויעמוד נשען עלי חרכו / ובעירם מפיקות נדינה / מלאים חדות ישועה ומצהלות הצדקה / משוש לג ישר השמח בעשותו חסד והאריך אפו לאיש אויב ומתנקם / פנה אל גבוריו / וינט הנה והנה / ויאמר אליהם / עמדו נא ✓ אחי! מכקשי טוכי I עמדו / ושמעו I ויעמדו י ויען ויאמר / אנשים נאמנים אתם לי / גס מתמול גס משלשום ״ עד הנה לא סרתם מדברי / שמעתם ככל אשר צרתי אתכם / ה, ישלם משמרתכם I שמעו נא לדברי גס עתה / ותנו לי איש את חרכו / ושכו איש תחתיו י לא לנס להנקם משאול / לי הדבר / כי אויבי הוא / ואך נפשי צדה לקחת ♦ ויתנו איש את חרבו / וישנו תתתס ♦ ודוד הלך צפונה / וירא והנה שאול לבדו בא המערה / להסך את רגליו י הוא לא ראה את דוד! ודוד ראהו / גס שמעהו מדבר ואומר בחרון אפו « ומי יתן וימצאו אנשי את דוד / ונתתי את פגרו לעוף השמים * ולחית השדה י אנה הלך? ואנה משכנו? הלא אמרן ני פה במדבר מחנהו י מי יתן ואמצאהו י• “ — וחי האיש אשר ימצא את אויבו המשלם לו רעה תחת טובה / ויגרשהו מכית אביו / מאשת נעוריו / רודף אחריו לקחת נפשו חנם * הכי לא ישיב לו גמולו בראשו כי יפגעהו? ייזזקהו נערפו! ירמסהו לארץ / וישסעהו כשסע הגדי 5 ישמח לראותו מתבוסס בדמו / וכלבים יעחבו מעיו « ופגרו לחרפות לדראון עולם ♦ אך דוד בגודל צדקתו / יושר לבבו / וטוב נפשו / נגש לאט אליו — ויכרות ככף מעילו י — י — ד — ע. לפתרון החדה כמאסף?1חדש תשרי העבר הלא תמצא את אשר תבקש בבתי הצולמדיס / בין הילדים והעוללים / גס במלמד הנקר אשר בו לא לאט ינהלוס לרגל המלאכה / הכי זה יקרא למד! י - ר - ע