Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · טבת תקמט (1788-89) · p. [Seite 31]

( קכז ) (אך שני אריאל מואב הפרתי , וארי ביום שלג ׳ ואיש מצרי בעל חמש כאמה / נחמת אשר כיה) / ורוני נחושה / וחרכי ת£נל כשר / עיני לנכסי תצפינה — עד מתי יהיה זה לנו למוקש / עד מתי נמס לבב העס / ולמה יקל כבודנו בשערים / כי יאמרו : ריי לככ הס / גס דוד גס אנשיו / סר כחס מהס י נחבאים הס כגנבים / שודדי לילה / כי ייראו מאור השמש ני יזרח / ונכודנו בקלון ימירו * לכו ונלכה / ה' אתנו / ואויביך כחציר יכלו * היום יודע כשלמי הרעה / הלנו או לצרינו? ויען »ביתר הכהן ויאמר : שמע נא עצת אוהכיך / גבוריך השלמיס אתך / כי צדקו כלס / אמת כפיהם ואין כקרכס רמיה / ולמה זה נלך שוכב נמדכר הגדול והנורא / ונשב פה כמערה / כמעון תנין ועקרב? הלא ידעת כי המית שאול כיוס אחד שמונים וחמשה איש כשאי אפוד נד * ואת נוב עיר הכהניס הכה לפי חר3 מאיש ועד אשה / מעולל ועד יונק / ושור וחמור ושה לפי חרכ " וכל ואת בשנאתו אותך * זכור דכריך נאשר דברת לאמר : אנכי סבותי בבל נפש בית אביך / ועתה קול דמי נית אבי צועקים אליך מן האדמה 5 קום! מלא ידיך היום! ונקים נקמת דם עכדי ה׳ השפוך * ה׳ ירא וישפוט! וישם דמו כראשו משית ה' אתה / ובחירו אשר בחר בו למלך על ישראל / קום והושע עמו ועבדיו הפהניס וה׳ אלהיך אמר לך : אתה הרעה אה עמי אה ישראל־* / ואתה תהידת נגיד עה עמי ישראל־י! ויהי בדברו / ויכלא אחד מאנשי דוד אשר שט כמדכר לרגל / ויכוא ויאמר / הדד i הדד I ני ’’נשכהאויכ:"’* t הנה הוא כידינו / שאול לקראתינו ♦ קומו הצליחה נא J חילו פנה ללכת דרך הסלע / ואך הוא לכדו נשאר מאחריהם * הנה הוא הולך ובא לפתח המערה צפונה / קומו ונתפשהו * דשא כל העם את קולס : הנה היום שקוינהו i החזיקו חר3 וחנית כדון ורמח I הנה היום אשר אמר ה׳ אליך הגד־י אנכי נתן את אויבך בירך \ ־•— ונקמת אפס קמו איש מתחתיו / לרוץ לקראתו י ודוד? המת, c יכול נוכל ז;פש־ 3דם pnm i ימלט את אר פרשה י ן ישי tri :פלשתים, ת, שללם / לכרות שמה־ ופליט 1 כמלליהס« הלא הצלינה :ןו; הכה cm jpp. עון ופשעי 1ך / יאהוכון כטת בנו 4 ו ככרות ואן אותם :ל מעשם י וכאשר בית לחנם ) ונבקע נשער 5 ינו! נפש אל תעמוד י חיצי אשמר זרם יהיה י ־$ מקבצאל :מרש אשי ,£>(■ יפנו / t