Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · טבת תקמט (1788-89) · p. [Seite 29]

( קפה ) עיניו יכיעו / וליל אפר תענו ילך / רק כה חפצו / ואליה תשוקתו והיא גס היא לא תמוש ממאהביה / גס ני ילכו נע ונד / עשוק ורצון , ואץ עוזר י נן הלנה עס רוד ככרסו מפני שאול וילך תועה כחדכר / נשה נעזכ / ונצפור נודד / בהיותו כמצדות / כמערה כעין גדי / להשתר מחמת הרודף המבקש נפשו לקחת * שס ישכו במערה / במקום ציה ושמה מעון תנין וחיות / אלה מזה ואלה הזה י לא שכן בה איש אוהב ימיס לראות עוב! ני לא הופיעה בה נהרה / אור שמש משמח לב / צר וחושך וצלמות ילין בה ״ לא ישמע קול שמחה / ני אס צעקת עורפי ערף ועתה כי צרה קרובה / ואין מפלט / שמח דוד בה / כמשוש חתן בחדר כלתו * ישב שמח בעיע ורפש / כמלך על כסא מלכותו / ועמו חנו מסביבלר*’/ למצוא מרגוע / כי עייפים היו מכל התלאות אשר מצאום * נקעה נפשם בחיים / ויאמרו איש אל אחיו / הבה לנו ונסיתהו בשאול / להנקס על כל הרעה אשר גמלנו 5 לכו ונוכחה עמו / מדוע הוא בושש להלחס? הלא גבר והצליח גס תמול גס שלשום , וידינו חזקה מאד / ולמה נלך תועה במדבר / ברעב ובצמא ובחוסר כל? נשינו וטפינו וכל רכושינו יהי׳ לבז לשאול ולעמו? ויהי כדברס איש אל רעהו זה נכה וזה בכה ✓ וישם ישבעם בן חכסוגי פניו אל דוד / ויען ויאמר / אדוני דוד I הלא ידעת כל המעשים אשר עשיתי / מאז הייתי עמך לקחת את ערלות הפלשתים * רוחי נאמנה לך / השכלת בכל אשר יעצתיך / כי לא מהרתי עשית דבר / בל ידעתי אחריתו י לא ישרו בעיני מעשי הנערים / אשר כמעט חרה אפס / קמו לערך מערכת מלחמה / בל ידעו בל יבינו אחרית מעשיהם ♦ אף לא ישרו בעיני דרכיך היום / לא נכון לאיש גבור חיל נמוך היותי מתעצל / יושב רפה ידים ופיק כרך * ולמה תירא ותחת / ותרוץ כאילה מקול ציד — מה נהפכתI אנה הלך רוחך I הלא אתה אמרת גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך! והיד־ז הפלשתי הערל הזה כאחד סהס? הלא אתה אמרת אל1 יפול לב אדם עליו׳ עברך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה? הלא אתה הכית את האיש הביניס / אתה לבדך / באבן אשר בידך / ועתה חרב וחנית נדון ורמת / ואנשי חיל מסביב לך / ומורך בלבבך