Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · כסליו תקמט (1788) · p. [Seite 25]

( פט ) כל הברואים שברא הקב״ה גששח ימי גראשית נחלקים לארבעה מינים! ואלו הן« דומכס / צומח / חי / משכיל \ וכולן;ה כנגד «ה כחומר שכיד היוצר לעשות מהן כלים : המים העפר הנתר והגפרית ונו׳ אין גהס יזילוס איברים / אין עליהן תורת בריה! הן גופות הדוממין שאין ביניהן לא שלימות ולא אחרות וכוונה ניכרת כל כך / ולפיכך קול שירה שהן מעלין ליוצר הכל ב״ה חשאי ונמוך הרנה מכל זולתן: והרי הן כחומר לגבי הצומח : הצומח ברייתו מן הדומם : מחובר מכמה ן1פים לפרקים וחוליות שהכל מנוונים בתרי1ות נפלאה לתכלית שלימות אחת / שאס ינעל אחד מהן ישאר חיסרון ניכר : זוהי בריח מיוחדת מקלסת גדולת החכמה העליונה ית׳ בשפה ברורה : והיא כחומר של יוצר בראשית לגב החי ל החי למשכיל 5 והמשכיל זוכה להיות מרכבה עליונה וכן׳ : הדומם נחלק לנופין מפוררין ומחוברים : האבק והחול וכיוצא בהן / הן גופות מפוררין : והמחוברים נס הן חלוקים זה מזה בחיבורן! יש מהן קשים ויש דפים : גופין קשיס הן אילו שכח הדיבוק שלהן חזק וצריך פח גדול להפרידם / כגון הברזל הספיר וכיוצא בזה t הרפוים נחלקים לקפואים וללחים : הקפואים אין ביניהם נח הדיבוק בדרך כללות , אלא חלק ■זה מדובק לחלק הסמוך לו ל ולא עוד אלא שכשנתפרך ממנו אינו חוזר ודבק -איליו : הלחיס כל גרפה וטיסה חושקת לידבוק עם כל אחת מחוברותיה / ואס נקפרקת הימנה חוזרת ודביקה עמה פשהיתה : כל הקפואים תחלקן מן הלח י, וכל הלחים עשויין להקפות על ידי הצינה ואפילו הכסף חי יכולין לעשות ממנו כלים ומקישין עליו בקומס / בתוקף הקור במדינות הצפוניות ביותר / ונו׳ ונו׳ דש בכאן חלקים רכים / כמו חכמת כיפור המחצבים ומיני האדמות והאבנים המלחיס זהזפתיס והמתכיות המימות האויריס ונו׳ * ותשמישי כל אחד ואחד מהם ✓ בטיבו במנוחתו ומהלכו מקומו וזמנו ונו׳ : מימי