Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 17]

( טט ) אם נכו המשכילים נעס באצבע אלהיס .גהלקח מפניהם מחמד עיניהם מורה דרכם ומישיר לנתם ן המערים בעם \ הלא נכס היתה יד אלהיס? — עונים היו האמללים האלה אשר טעמו את חמת נוס התרעלה הזאת / מן העליויס אשר הריקוהו מנלתי מצוא נפשם מרורות למו j שהם ידעו את ונחלתם ויחתרו אחרי מזור למען החיות נפשם / ואלה לב אבן לנס / לא ידעו ני מרה תהיה באחרונה שפרה עלי גחלת הבונים / מתקם דמעת הנאנקים אשר יונה מקירות לבם עלי קברו / כי ממקור השכל ודעת יצאה מקור נאמן לאיש החל רוח החכמה לפעמו לנצח לא יכזבו מימיו " הס ידעו את מכאובם בידעס את יקר ההולך אשר ספדוהו / ותהי קנחומתס ללכת את הדרך אשר סקל לפניהם / ולמלאות את לבבם מן האוסס אשר פתח לפניהם והשאיר אחריו ברכה וטובה לדורשי אמת ומוצאי דעת " הס גמר נפשם יריעו אף יצריחו על המות אשר לא ישא פני איש בעברו כנחל שוטף עלי חלד * *) 4 אכן אחרי הנליגתס ישחקו לפחדו / ילעיגו לרע® נידונו/לאמור! 9ןת ו #ץ חט?ת ^אר פך:ת ׳ לא כלו שחת אפס,קצהו ׳ עוד מכתב חכמתו חרות.על לוח!**) אי® אל אתיו נוחם יביע / מותו לא לקח הכל! עולנו מי אתט1 עוד דובר אתנו ***) לשון וספר׳ לא משפתי בשיר עפר ואפר t rr ז v ••t לא אומר וךברים |י אס ביורו ♦ ד א י 4 יג * ) עיין קול נחי להמתין ד* הייץ זדזל גמאסף לחדיי אדר א, תר!«״« *יי ) הן המה דברי המליץ הגיל ש& ***) שה נאמר ZD'J רי^ין :ן שנע שנה :חיתו ביום ו עליו קנה ך גדולתו/ דבריס בלי צותיו נימי 11 מרעה אשר גמלנו דנו לעמוד יניס לראות ק ן אשרינו ושד הפל® ןר) מיס על ןלתלו״ס/ ות רבדיו J ליו ותמאס ל למודו / יס מערמת עמו מחינ ינגפו רגלז ן לב השיאך לאחונל ו נחגתאוהו ןאז תתענג את תעודתו אשר שס ולהנחיל לו אס