Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 12]

( סד ) מלי מריס / גן שקנו ושליו ישן המוחה * אס אשנח מוח הישר הזה אשכח ימיני אשר תמנה ראשו נצאת רותו •־ רעי I אהובי 1 אוהביו I מדוע מרחוק עמדתם? מדוע לא מהרת» לבא 9 הה / מדוע לא זכיתם לעמוד עליו ולראות פגי הצדיק הזה / עת ערד מעלינו » ביום השני העבר (כ' שגט החק״מו) שמעתי שהוא שוע על ערש דד ומהותי לבא אליו / ונבואי החדרה מצאתיו עומד וריסק בדברי חשבון! ועל שאלתי / מה לן דודי I ענה אוחי לאמור « שבת העבר יצאתי החוצה נקור « היום / והרגשתי כאב וקוצר רוח בשובי הביתה» י אחר זאא דבר ממי על אודת יאקאני ויאמר : « שש אנכי על גלותי «j את הריב הזה ני היה עלי לעול ולמשא נלאתי נשוא טרח « כזה גי קציר בת אגני / בח זכרוני נגד ני זה ימים לא « נכיר / לזאת עמל אנכי לסדר אק דגרי חשמותי ג0!« נתמעטו נחות גופי / ואני חלש מאוד מאוד ״ “ ואחרי מששי את דפקו מצאתיו דופק ידרכו * אך נגדה עליו הריק את הליחה מעל החזה / ולזאת לקת פעס אחי פעם דבש ({!קר) לתוך פיו נדרנו נל הימים י ני היה אוהב מאד אח הדגש * ואחרי בלותו לדגר ממי« הלכתי מאתו מבלתי חת לן מרקחת / ני ידעתי את טבעו שלא יכול לסגול סממגי הרבואה *» ל* למזורחו גיוס השלישי שבתי לראות גניו קודם חצות היום § מצאתיו עטוף באדרת שער שובב על ערסו ופרו רעים מאד ♦ ויאמר לי t בבדה מלי מחלתי היום מאד מאד § לא אוכל הקיא ליחת התזה / לא יכולתי אבול וגם שנקי גדדה מעיני t ובל נחתי גחדלו * עודנו מדגר ובנו הצעיר בא החדרה / וירא את הנער ותה* עמו רוח אחרת # ויספר לי את יקר הגער הזה ואת תבונת גמשו לחכמה ורעת * אחרי זאת מששתי את דפקו ומצאתיו נודד והולך לאט לאט * ואפציר נו לקחת לפעמים כף אתת קטנה מן המשקה המקרח וממתנת הליחה אשר הכינות* לו / ואלך לדרכי * » מ בערב נשעה התמשית מצאתיו שוגב על ערסו וחום קדת עלה נדמו י אבל רוחו מיתה צלולה מם שאיבת האויר