Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 17]

( יא ) יהונתן הסעד הולך וקרב / איום ונורא מאד אמנם חמדתי ההשיב שאונו! ומעונג בלול מגיל ורעדה שגב לכי לראות המראה הנורא / אס גס אתה חפצתה בה / הואל נא עמוד פה / הלא מצער דרכנו / ואס יגבור עלינו ועפו חיש ירדנו מן ההר להחשות תחת גג אהלנו * אחימעץ 0וב! אשב אתך פה / כמוני כמוך אהבתי את המראה הזאת " עתה יקרב הרעס / הנה יתגעשו משברי היס עלי שפתס / והרוח סוער בין עפאים כפופים " יהונתן מהר הבט אל היס / איך יהמו גליו ודפיו ויזו קצפם עדי עננים! יעלו גבנונים איומים כהררי:'צור / ובשאון עוזה ירדו תהומות / יבלעו בתהום רבה / עלי גיווס לוהטים להבי ברק / ותופע במו אפלה מנודח י אחימעץ אהה אלהים! רחם I הבט אחי I אניה תנוד שמה עלי משבר נצפור בודד על גג / הה I עתה תשבר / איה / ואיה אנשיה האומללים — הנאנחים — * התהום "״'* קברם i — יהונתן האח ' שמה / שמה / (לא חולם אנכי) הלאה עלי גיוהגל תנשא החניה / אנא אלהים / פלטס! נאפלטם I — הבט / הנה עגר עליה נחלה ✓ הה המיס שטפוה ־־־ * מה בקשתם / ני עזבתם את אדמתכם וארץ מזלדתכס לעבור ארחות ימים? אס תחסר ארץ אבותיכם זי מחיה לשבור רעבוננס? ־י- אמנם עושר בקשתם / ומות מר מצאתם * אחימעץ לשוא יבניון אכותיכס ונשיכם וטפנס עלי חוף מולדתכם $ לריק ידירו נדר נמקדשמו למען שובכם " גס קבורת