Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 16]

ורמס יאחה 5 קול יממה דיזה חמה בצמרת האח / השלך והעטלף יזאו ננהליס מחתה ומרוגז אנה וי^כה / והרועים העיזו אח מקניהם מן המרעה אל חון גדרותימו ן גם המה הגיסז אח הנאן מן ההר למען מפגיע / רק לבדם נשארו על , ראש ההר להביט אל הסער הגדול אשר על הים / ולראות נעלות הרעש בשועה ושערה * יהונתן הדפסה הזאת איומה היא ״ ראה I השמש אצה לבא וחתנש עניה צעיף עננים ועבים העולים כהררי אל מעל שפת היס ♦ אחיבזעץ גם לעבר פנינו מעבר לים הלאה בשה שמיס ערפל/ המו שמה / עוד ישקוט — אן מהר יחלוף שקטה / והריע קול סואן ברעש . הקשב I קול עמת / קול המולה / כקול יללת מרי נפש! גהגדת המון רנה מפני הות פתאום / מרחוק ישמע — יהזנתז ־עיור נא \ לאט לאט יעלה האד ירבה עבים כהררים / ועמי אופל וקדרות השתרגו עלו ממחשכי מצולות — אחימעץ הבה ההמולה עזד תתגדל תרים קול הבט / חשכת לילה נפלה עלי הים / נבלעו כל אייו / כל נראו עוד ♦ פתה חבנו המאורות * ואך לבדו יהל לכת •מגדל המאיר לעוברי ארחזת ימים במו אזפלוע-פקה *) — אולם שא עיניך מה * הרוה הולך ופוער / עתה יבקע ענדם / כרעש ורוגז יהזפס 4 יתגעשו בזעפו עלי במתי ים / הומה הוא בקצפו — ־י השער יי) רעד «צו3נמרק/ דיצובאקע/ n«5r1^ פייצוד pti וייצן ־ עיר ריצו«עע5לווזרנדן ~ערד.6!טן זזירד *