Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אלול תקמח (1788) · p. [Seite 13]

(שפא) הימים למלכי פרם " נל שני המלכים האלה אלף שש מאות חמשיס ושלשה * ועתה ידידי הקורא J אגיד לך של מעע מהאמונה והמצות והחקיס והנימוסים אשר «V לפנים במצרים וקצתם פונים מאוד למתבונן בס * ממשפגו הה^ך ודתו * 3סא המלצות היה ירושה נמצרים < ונמות המלך ישב הנן תמיד ע! נסאו * אך יד המלך היתה קצרה / ני החקים והמצות אשר החקו נספר היו לו לקו ולחבל המזה ומהס לא יסע ימין ושמאל « פני ונכרי לא שיתו את פני המלך רק גדול♦ הארץ וחכמים וכנוני לנר המה ענדו עבודתו וישרתו אותו ♦ המלך לא אכל ולא שהה את אשר לבו חפץ ואת אשר התאותה נפשו רק מנו לו מאכלו וישתו כמשפנו הארץ * גם את מעשיו אשי יעשה יום יוס ואיך־ ינהגו כתוב נספר וממנו לא מש * דת האיץ ציתה למלך לנל יאכל מעדנים ומאכלים יקרים ורניס / למען לא ילך אחרי שיירות לכו ויסור מן הדרך השב וישנה דין בני עמו * כעלות השחי קס המלך ממעתו ויקרא את כל האגרות והמכתבים אשר נא אליו מכל מדינות מלכותו ישיג אליהם מר י אתרי כן לנש את נגליו וילך עם השרים אל היכל אלהיו אשר הקרינו שס את קרננם מדי יום ביומו / והכהן התפלל נקול רם כעד המלך וביתו ויתחנן לאלהיו להרים את קרן המלך ולנשא את נסאו נעבור צדקתו ורום לבבו ותחת אשר לא מש מחוק ומדת הארץ * אחיי כלות הכהן להתפלל ספר את כל המוב והחסד אשר עשם המלך / גס צא מנע מלהגיד את הרע והעול אשר נעשה תחלן ממשלתו ( אכן אח המלך לא האשים רק שריו ויועציו המתעים אותו * אתר* כן קראו לפני המלך מספר דנרי הימים המעשים מעונים אשר נעשו נארן * המלך נחר לו שלשים אנשים לשופעיס נארן! להם נתן שדוח וכסף 1י מחיתם למען לא יקחו שוחד ויש משפע * כל איש אשר נתפש על שבועת שוא הזמת « לעדים אשר העידו עדות שקר עשו כאשר m\ לעשות לאחיהם * גם היה חוק במצרים להמית את האיש אשר ראה