Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 2]

( עזלח) אנכי ד,׳ ותיא האל*ףיס אלהיך ישראל1 >־ןאשו נדתי הברית עבש אבותיך אברהבם יצחק ויעקב ונשבעתי tanS לעשות זרעם לי לעם סגולה 5 בא מועד להקים את הברית־ הזאת ׳ והוצאתי אתכגבן בערת מארץ מעריגם באותות זבמופתיט נוראיכב 5 גואלנבב אני ומלננכש > נורית בריתי גם עמנם היום 5 נותן לנם את תורתי אשר תשמחי" בארץ אשר תנחלו > למען.יטב לנם ותהיו לי-לעס סגלה * ' כל אלה* הלמודים אשר נתאמתו אלינובאמלדות ־ מקובלות נאמרו במעמד הזה / ונתחזקו על יד אותות ומופתים בהגלות ה, לעין סעדה ״» " אחד מראשי היסודות אשר הדת ישראל נשצננת עליהן הוא• / שהאותות והמופתים הנתהווים חון לדרך מובע אינם מספיקים כלום להחזיק או להחליש הדעות באמתיות הנצחיות / ואינם מכריעיס דבר לא לאמתתס ולא להנחשתם $ ולכך כתוב בתורה : ני יקום בקרבך נביא ונו, ונתן אל־*יך אות ומופת ונד לאמור,נדנה אחרי אלחים ונר ׳ והנביא. ההוא מבקש להדיחך מאת האמיתיות הנצחיות על ילי האות והמופת ההוא / אף שיבוא האות והמופת אשר דבר אליך לא תשמע *ויו ונד והנביא ההוא ונד יומת, בי דבר סרה ונד ני האותות והמופתים לא יתנו ולא יוסיפו ני אס חזוק דברי קבלה / לאמור; שהלמוד© והתורות והחקיס האלה צתנו במפעלות נוראות הנשגבות מעל מעשי יום יום / אפס אין נכחם להפיל מבצרי למוד האמידות הנצחיות בלב יודע אות© / או להחזיקם בלב נולד בו ספק נגדם י “;ל התווח הזאת אשר קבלו אבותינו עליה© ועל זרעם על עולם / היא כוללת תורות חיים / חקיס טובים / ומשפעים ישרים לעס ישראל אשר בא בכריתה / איך יתנהגו נקהל© ובמושנותס בארן אשר נחלה׳ להם / והמצות אשר ישמרו למרותם ברית עולם / ובכל הדברים האלה צפוני© למודם רבים מן האמידות הנצחיות והאלוהקת עד אין חקר / אשר עליהם ונמעצם צוו המצות האלה לעשותם ולשמרם / ואכונתיהס יסתעפו נל האמידות הנצחיות / ותהיינה בעין החכם