Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 10]

נ שיד ) כנען ועזבו את ה' אלהי אבופס מקדם * וטעם יבחר הכוחר (ווצון וועד.לםי) / והוא לשון הוה תמידית / פעם אחרפעם/ כטעם אעגור נסך (תהלי׳ מ״ב) שהערנו עליו בספר זמירות ישראל :?1הם / שס / ענינו מלחמה : אט יראה / לשון שלילה / כמו אס יראו את הארץ (גמדגר י״ד) / והטעם ני אן» על פי שהיתה המלחמה בשעריהם / נכל זה לא נראה כלי מלחמה באחד מארבעים אלף בישראל להלחם בס נגד אויביהם , כל כך נמוגו ולא הי' בהם עוד רוח לעמוד מפניהם / עד אשר התלבשתי אני רויז נדיבה ללחום מלחמת ה׳ / ואז רבו המתנדבים בעם / ולהם נתון : 2S, / כלומר ידידותי זאהבותי : ppinS’ ישראל / השרים המנהגים את העם על פי חקיס טובים וישרים / ויש נם לבארו על המתנהגים עצמם על פי חקי הטוב / ומזה הפן תרגמו הרב (וואקרי וועננר): ברנו ה' / אתי! גס על התשועה שעשה לעמו גס על מה שנעשתה על ידכם / כאשד חנן אתכם כעת הזאת ברוח נדיבה / כי מידו הכל " וגס אתם : רוכבי אתונות צחורות * ר״ל לבנות / והוא מענין צהר וזהר / וכת' הרב * והטעם לדעת קצתם על הסוחרים / ולדעת קצתם על קציני הארץ: ויושבי hv מדין / הס השופטים / ומ״ס מדין נוסף ♦ ^וכן אתם ההולכים עתה על דרך בלי פחד : *יחו / ספרותה3ת ה׳ ושירו לו : מקול1 / יותר עוד מקול מחצצים בין משאבים/ שהוא קול שמחה גדולה / כי שם יתנו צדקות ה' * או מ״ס מקול מ״ס הסבה הגורמת / כלומר בעבור קול השמחה הזה ברכו ה׳ : מחצצים בין משאבים / אלה הרועים אשר אחרי האספו כל העדרים להשקותם / ישובו ויחלקום ביניהם / ויהי לכל אחד סך כל עדרו מבלי נעדר מהם שה אחד / תחת אשר מלפנים באו עליהם השודדים ולקחו מהם רב / ונזכרס זה ישמחו בשלום הארץ ויתנו צדקות ה׳ אשר עשה לעמוולארצו/ כן פתרו הרב המתרגם : צדקות פרזוגו■ / הצדקות שעשה עם ערי הפרזות / לפי שעתה ירדו עם ה׳ / אשר היו נחבאים בהרים ובסלעים / לשערי אותן הפרזיס ללחום בהאויב / כי כן אמר אז לחם שערים ״ וטעם הכנר יתכן לומר / כי צדקות פרמנו שס אחד המורכב מב׳ שמות / וכאלו אמר צדקות