Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 9]

( שיג ) נעבור הצערפות אלו 5׳ העניניס יחד ראוי שתברכו את ה׳ : אנוכי לה׳ אנוכי אשירה / הכפל ליופי המליצה ולהפלגה / ואמרה נוה ני שירתה דנר נחשב ונעלה מאוד / להיותה לכבוד ה׳ אלהי ישראל הגדול הגבור והנורא / לא כרוב אותן השירים שהס לכבוד בשר ודם או לאלילים חדלי נח / ולכן תקרא «לכיס ורוזנים לשמוע השירה הזאת t בצאתך משעיר - בשעת מתן תורה / כאמור וזרח משעיר למו (דברי׳ ל״ג) / וזכרה זאת כי שס נגלה גדולתו וגבורתו לעיני כל / גס שס נעשה למלן על ישר^ / שכעבור זה הצדיהה לאמור אזמר לה׳ אלהי ישראל : הרים נזל*ו / נמוגו כמיס גוזלים (רש״י) : בימי שמגר / אף שהושיע גס הוא את ישראל / נראה שלא היתה תשועה שלמה על ידו / ואף עלפי שהנה את הפלשתים / מ״מ מדין כנע את ישראל כנר בימיו : בימי יעל1 / הנכון שזכרה אותה נזה לאמור / שאף כיהאשה הזאת עשתה תשועה גדולה כל כך לישראל בהמתת סיסרא / הנה גס בה לא נתהוה אמצות הלב הזאת / גי אס אחרי אשר קמה היא להושיע את ישראל * ועעס ההמשך אל מה שלמעלה / לפי שוכרה ה' אלהי ישראל העושה נפלאות בעבורם / אמרה עתה שבימי שמגר •לא בכר זה / כי עזגס בידשוסיהס t חדלו ארחוו—. / ע! ידי ששבתו האורחים עליהם מפני פחד האויב! כי אותן גברות הארץ המכונות דרך או אורח לא נקראו כן כי אס בבחינת העוברים והשנים עליהן : מזוככי נתיבות / שהיז מוברחים לזה בע״ג / הלנו ארמית עקלקלות / וגס r חד^ «רזון / שס כלל לבקעות ושדות שאינן מוקפות בהרים (ג£י1די ♦ עבנן) / וכן ערי ■הפרד (תעני 1לזנד*תטעתוי) כל זה הוא לשון פרצה / שהוא מענין פתיחה / וההפך הוא המבצר שהוא ■מנועם בצר / וזה עעס הדנים חדלו / שהוא מוסב על כל מיני פרזזן / ואמרו שחדלו מלהיות עוד עריש ושדות / לפי שיושביהס ועובדיהם עזבום ונסו אל ערי־ המבצר או אל המערות להחבא שס : שקמתי / עד אשר קמתי ־». אם בישראל־* / מרחמת עליהם גאס שתרחם על גניה (הר״י אברבנאל) : יבחר אליהיס חדשים / כלומר והנועם שעשה להם כן לפי שבחה נאלהיס חדשים שראו אצל יושבי ארן כנען