Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · סיון תקמח (1788) · p. [Seite 13]

( רפה ) יוס כר המצוה < כיום בואו בברית האלהיס / ואס האמת אתך באמרך לא שמעת כלתי היום לקרוא כן יוס בר מצוה / אך הגד נא אס תוכל / האס שקר דנרתי באמרי זה הוא ׳ היוס / אשר בו 3א כל איש עברי בחפצו וברצונו לברית האלהיס : ואשר אמרת ני כן יקרא יוס המילה נפלא מאיד בעיני, איך ינוא ילד בן שמנה ימיס לקבל עליו הדת יהודית * הלא אז אביו הביאו 5 ומה גס מצות המילה איננה היא הברית * אך אות הברית / כאשר יוכיח הכתוב ונמלהס את בשר ערלתכם / והי׳ לאות הברית / וגס ערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו איננו חייב כרת עד ני יגדל אמנם בן י״ג שניס ויוס א׳ / נא כדעתו ובשנלו אל דת משה וישראל / והברית אשר נורת עס ה׳ הוא / גי יקבל עליו לשמור ולעשותכנל הכתוב בתורת משה/ובעבור זה תהי׳ משכורתו שלימה מעס ה׳ * ונמו זה תמצא (בדברי הימיס ט״ו) ויבואו בברית לדרוש את ה׳ וגו' י ואס אמור יאמר המבקר / כי זה היום יוס המלה הי׳? ועוד יש לי ראיות עצומות מן הכתוב / אך לא רציתי להאריך י ומה מאוד השתוממתי / בקראי כי ידידי המבקר יבחר לכתוב ביום היותו לאיש * ולדעתי לא יתכן לקרוא כן נער רך בשנים / רק מבן עשרים שנה ומעלה / הלא שס איש ענינו גדול או אדון * ונער בן י״ג שנים איננו עוד גדול או אדון / רק בעת ההיא יתחיל לעזוב מעשי קטנות ויעמול לקנות לו דעת חכמה ומזמה / או להשיס אל לבו / להביא עוד נפשו אל הפועל / אס להיות איש מלחמה או עובד אדמה ואכריס/ וכיוצא בזה * ואס באחת מאלה הצליח / אז ראוי להקרא איש / ואם לא נער וחסר לב יקרא ♦ הנה זאת חקרתיה ולפי דעתי כן הוא / ואס אמנם שגיתי / אל תלין אתי משוגתי / אס תנבדני להשיב לי תשובה נכונה עוד הוכחת מילים ידידי I ושנסת מתניך נגדי / על נתתי בהקדמתי הטעם לסבת הספר ני חברתיו יען חוכת הזמן היתה עלי / ואתה אמרת ני לולא רוח בטני הציקתני לא כתבתי ספר כו' / ואנכי אשבע באלהיס ני לא שקר לברי 0 ומה לי להעיד