Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 24]

( יסד ) שירי הקודש / אשר שכל להריק מכלי אל כלי מבלי נדון» ריחס ✓ הדפיס כראש הספר הנונר גס העתקת שירה דבורה / אשר חרגס החכם ר' משה הלל ללשון אשכנז לתועלת מיו / ולא נודע ני אס אל אחזת מרעיו לנד / אשר שקדו כל דלתותיו לשמוע חנמה מפיו / ניהודי נאשר איננו יהוד / נחנס כתלמיד / כאיש ננער / עד אשר גלה אותו החנם הנוצרי הנזכר לעיני העמיס אכל רוב אחינו היהודים אשר לא יכולו לקרוב אל המעין לא טעמו המיס המתוקים האלה'/ ואמרתי אני בלבי למה נגרע לבלתי היות לנו חלק ונחלה כפרי מעלליו / הלא קרוכ לנו האיש מגאלינו הוא אז אמרתי—הנה באתי נזה השפר / מאסף למחנה הענרים מגדים חדשים גס ישרם לחלק תרגום הנעים הזה גם כיעקב ולהפיצו בישראל אכלן רעים דבשו / שתו יינו והתענגו כטוב 1 ולמען גלות נל תושיה הצפונה נאמרות הנעימות ה^ה / כי ננוד מתרגם פעס הסתר דבר / וכבוד קורא חקור דבר / בהיות דרך המתרגס השלם ידוע לעזוב המלות ולשמור הכומת כלבד / נשיתי את ידי לבאר טעמי השירה הזאת על פי התרגום הנ'׳ל / גס ראיתי להעיר על מתכונת השיר בכלל וחלקיה בפרט / כפי אשר חלקם הרב המתרגם בשכלו הזך והבהיר / וכפי הנאות לשיר שלם / שיכנס תחת גדר היופי ע׳־י השתנות החלקיס ואחדות הכללי / כמבואר במלאכת היופי המנונה עהטעטיקא י ועוד זאת אודיע / ני ראיתי לשנות מאמרים מעטים ממאמרי התרגום הגה / למען קרבם יותר k מלאכת הקודש / מבלי שחת מנת הרב המתרגם שראה בה / כי אס שנוי ההלצה בלבד ועשיתי זאת / לדעתי ני החכם ז״ל הי׳ כל ימיו אוהב אמת ומודה על האמה למי שאמרו! וכמו שעשה בתרגום מזמורי תהליס ששנה לפעמים לעצת אחד מאוהביו או מתלמידיו ♦ אמנם ני יראתי פן יאמרו עלי מי שמך לאיש שר ושופט / או אהי׳ בעיני אחי כמתעתע , נתתי דברי תלמיד * תחת דברי המורה הגדול באתץ / ׳ אשר בצדק אמרו עליו ני הוא יקר בדורו יחיד בעמו r לכן הצגתי בסוף השירה גס תרגום