Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 4]

tnj כמי החלוקה ל אכל הם נ׳ ולא לחל' ודס שוי ממונה מצס & מזגית ני ותנות נל <!א יק: ידוי «תפסנו מצס נעל חלקי הין חלקי הנן מתונת נ נמוינת י דומים > לנעלי ל הפנים לחתיכוי לכללו / דומים t (תנר אן א' מחלו ההרעה הצינאנד האש/ הוזלחי* עם הג פנים המורה ההקדמה הראשונה ענינה שהכם חשבו ׳ שהעומס בכללו ׳ ר״ל כל1 גשם שבו / הוא מחובר מחבקים קטנים מאד ׳ לא יקבלו החלוקה לדקותבש ולא לחלק הא׳ מהם כמות כלל ונשיתקבצו קצתם Sn קצתם " יהיה המקובץ בעל כמות ׳ והוא אז נשם ׳ ואלו חובר מהם שני חלקים יהיה כל חלק אז גשם ויהיו שני גשמים כמאמר קצתם ז ובלי החלקים ההם רומים שווים׳ אין חלוק בהם בשום פנים » ואמרו שא״א שימצא גשם בשום פנים ׳ אלא מורכב מאלה החלקים השווים הרכבה שכנות ׳ עד שההויה אצלם הוא הקבוץ ׳ וההפסד הוא הפרוד / ולא יקראוהו הפסד # אבל יאמרו ההויד, הוא קבוץ ופרוד ותנועה ונוח ׳ ויאמוץ ני אלה החלקיכם אינכם נמצאים: מאז ׳ כמו שהיה חושב אפיקודוס וזולתו מן המאמינים בהלק שאינו מתחלק ׳ אבל1 יאמרו שהשם ית׳ יברא אלו העצמים ׳ והם ג״כ אפשר העדרם* והנני אשמיעך ריעות ׳> בהעדר העצם ‘ ההקדמה נררברגי ההקדמה ך,א׳ בל גשם שבו מחובר מחלקים קטנים לא¬ י יקבלו החלוק לרקוהס ׳ ירא לחלק אחד מהם כמות בלל ׳ כנר ידעת כי הכמה המתדנק מתחלק לאין סוף נפי דעת הפלסופיס " ואין הרצון בזה שחלק מן האש דרך משל יחלק לאין סוף והוא אש / ני זה נמנע ני שיעור מוגבל יש לנשס הגובעי בגודל וקונו} כשיעבור הנבול ההוא תעדר הצורה ני לא מתיחס לנושאה / אגל נרצה נו שקת השיעור מופשט מן הצורה / וג״כ אין רצון בחלוקה לאין סוף שנתלקהו במעשה אכל במחשבה " ולוה התנה אחדי אמרו לא יקבלו ההלוקדי? לרקותכם ובאר ואמר לא לחלק אחד מהם