Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 13]

( ריז C ממובחרי השוחים לא יוכלו לצלול כמים יותר משבעה או שמונה נעמיס ביום / ולפעמים ימצאו כהוכס כעלי קנאה וחומדים אשר יאיצו לאשוף יותר מחבריהם ולהרבות משכורתם / ומגודל התשואה ההיא ישכחו עת צאת מהמים לשאוב רוח / וחיש יחנקו מעצירת הנשם וימותו כמעט רגע תחת אשר דמו לרכוש רב כאלו לנצח יחיו * .ןזהומטיס האלו נצודו רה כבאר עד חצי היום כי אז המיס |, 'fj צלולים כיותר ויוכלו לראות מתחתם מאום תחנות מבוקשם / ובחצות היום כאשר כלו הצוללים מלאכתם / ישוכו כהסירות על שפת הים / ושמה יחפרו כאדות נארות מדוכעות כעומק אמתיס / ומחולית הכור יעשו תל אטן סמוך לכור אשר עליו ישטחו שטוח הקליפות לעין השמש אחת אל אחת / ולפי שהחומטים יחיו רק כתוך המיס ימותו פה מחום השמש ואז תכאע האליפה מעצמה / ואם יום או יומיס יעמודו r יכא רק3 בכשרס רכאש ויכש / והמרגליות יפלו «תונס לתוך הכור אשר הוא סמוך לתל / ואחר כן ילקטון מתוך הכור ויצאו אותן מהחול ומהעיפוש ואז יסדרום למינים שונים / גדולות / אטנות / עגולות / גכנונות / ארוכות / צלולות וענודות וכדומה / איש איש למיכהו / ואותן הראויות לנקוב ינתכו אצל אנשים ידועים מלומדים למלאכת העכודה הזאת ואז ירנשוס כחוטים לעשות מהן חרוזים חרוזים ולמוכרן ביקר הערך לתכשיט הנשים ומהן אשר אינן טונות לנקוב יושכצו גרכידי כשף וזהב בטכעות ושאר כלי תכשיט * חלותן הקליפות הנאראית אצל המונים נרתקי המרג^רת (סער^וטטער) אינן האלייקות אשר כתוכן נמצאות המרגליות / ני אם הן ממין אחר הנקראות אצל חכמי הטכע אוזן הים (זעע^צוהר) כי דומות בתמונתן לאוזן / אולם להיותן דומות כצכיונן זלצ3ע המרגליות תקראנה על שמותן / ועוד יתרון בתוארן לתואר המרגליות להיותן מבריקות מראות שונות / אדום / לכן / ירק / אדמדם / תכלת / ארגמן / כרכום / וכדומה / והנה יותר קטנות מקליפות המרגליות אשר ימצאו לפעמים כחצי אמה אורך וחצי אמה רוחב . יתרון