Mannheim
Compact Memory

Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 26]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Ha- Meʾasef
Volume
(1787-1788) תקמח (1787)
Issue
אדר שני תקמח (1788)
Date
1788-01-01
Page
[Seite 26] (sequence 26)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
66% known words query
IRI
…/9582265-9594190-9594402--1141-9594428
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

i f I /(nift) i ־ חיק); ממן 1מ 1 גדרם י! עצמו ה fr fo)3 | :■ ישגה א « הנורא [ חקי ה י הנמצא יו? את ו¬!: ואיננו j האר!! והמח׳ j נמהוי :: ההנרו | אמתין 1' « ן׳ | דגיק j זנתי גידה ׳ ואולי כעל י אל־נ (J נ! . ן ווע ן 3מ! j מח i אש ( רב ) אס עוד עודני מחזיק כתמתה / וגם איננו מבקש תואנה למען הניע את לנכי לערוך מערכה וללחום נגד דתו ודת אבותיו אשר מצא כה נועם אושר ומנוח כל ימי חייו " כל זאת בקש האיש הכותב! וככל זאת לא בקש מאומה / ועם כל 12ה בקש את תשובתי / ובקש — ולא כקש — ומה אעשה אנכי להפיק רצון שואל כזה? — אכן / אענה את אשר עס לבבי / ואורה דרכי בחקירות כאלה לכל קורא אמרתי / אולי ימצא בג האדון מערשל / מה שבקש — ומה שאיננו מבקש ״ <« וטרם החלי לדבר / תהי זאת למודעה : הנני מודה בלב שלם לעין כל קורא 1 שאין כידי סתירה אחת חדשה על דת הנוצרים / מלכד אותן הסתירות הידועות והמפורסמות אשר נאמרו ונשנו ונשלשו כנר מחכמי היהודים וחכמי העמיס * וכאשר שמרתי לפי מחסום מעולי עד היום הזה מלדבר נגד האמונה ולוונח עליה / כן אשמור את נפשי עוד כל ימי חלדי / כי אין בוויכוחים כן!ה לא עובה ולא תועלת / ואס היו ראשיתם למען האמת / סופם להוליד רמיה ופתלתל בין המתוכתיס t ני ייראו להודות על האמת / וסוף סוף יתהוה מרירות הלב ושנאת הכריות על לא דבר " ומי יה! יכירו וידעו כל חכמי לב כי כניס דברי t וישכותו מלוונת עוד כרכים על העניינים האלה / ויבחרו תחתו לקדש עתותס לדברים מועילים בחכמה ובמוסר וכעשות הצדק והמשפע לעונתם ועונת הכלל עד עולם ואלה הדברים אשר אנכי דובר היום ברבים יוצאים מקירות לכי, לי נם להשקיע לב הכותב הנזכר אשר פחד פחד לבלתי העיר בי רוח קנאה וחימה נגד אמונתו ״ “ <י אבן על דבר האמונות והדעות ארחיב כעת את אמרי ואורה דרך הבחינה אשר הלכתי אנכי / למען יראו מתנגדי ני חנם פגעו בי וישימו בי עול על צא חמש בכפי ״ מן האמידות הנכרות בינינו כני האדם / אשר חנן אותנו האלהיס בחלקו ממעל הנפש המשכלת / יקראו קצתם אכלתיות נצחיות / לפי שהמה היו ויהיו אמידות בכל זמן ועדן / והמה יחלקו לשני ראשים / הראש האחל יקראו הנרחיור־נ נצום ו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.