Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 24]

( ד ) חרס ולא אלה ולא כפיה כיד אדם כי כל למוריה נוטפות מור אהכה ושלוס / הוא קרוב לנו ולתורתנו מאד מאד 5 ומי יתן דודה על האמת כאשר הוא עס לכנו / ותחזינה עינינו משה בא לחסות בצל כנפי אמונתינו לכבודו ולכנוד האמת ונו׳ “ “ ע"כ דברי איש כותב בהסתר שמו / ומתראה כאהב תמים לובר שפתי ישריס בדברי קן וידידות * « חץ שחוט לשון המחבר הזה / פגעו בי נאצותיו ותפלחנה את כבדי / ומררתי תשפכנה לארץ י ואס מאו הרימותי ידי / לבלתי כתוב עוד דבר בענין חלוף הדתות והשתנות האמונות בין בני האדם / וגס שמרתי את הברית הזאת אשר כרתי לי ולא השיבותי עד הנה לשואלי דבר ו עתה אקום ואענה את חלתי / גא עת לעשות לה׳ ואפיר את בריתי למען ברית ה׳ אשר כרת עמנו כחורב יען ראיתי רבים נבוכו בידיעת יסודי התורה ומהותה / ובחסרון הידיעה הזה כלהו גס רבים מכני עמי מדרך האמת ולא ידעו השיב על שן!ות מתנגדיהם / וחסרון הידיעה הזאת גס היא פעלה און בלב המחבר / לדבר עלי דבריס אשר לא כן / ותרב עוד שמחה בנפשו לצאת לתראתי בלב בטוח! כאיש חיל יוצא לערוך מערכה מתענג בדהחת דהרות אביריו כבקזל כמד ועוגב בהתברכו בלבבו לאמור ידי רב לי / העוז בימיני והנצח בשמ^י * אכן בכל זאת אנכי לא אריב אתו בשער / ותחת ענותו בי שתר אחוהו דרך אמת אשר הלכתי בו מיום עמדי על הבחינה הנשגבה הזאת / ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון “ 4, המחבר פלוני שש לתיאתי בחשבו מצוא בי דעות מתנגדות לדת היהודים > ואמר : מי יתן ויורה בך־נזנחם על1 האמת כאשר הוא עם mS ותחזינה עינינו בא ל*חסורת בצל* כנפי אמוגתינו ונו׳ חלתו מחמאות פיו / ושפתיו תבענה גדולות / בספר הדרת ויקר־ת דתו אשר תשפיע אהבה ושלום בין אנשיה / ’ ושבט מוסר ומקל חובלים לא יבואו שעריה / ונהנה רבות לתפארת דתו י אמנם אחת אש12ך / המחבר פלוני 1 שמענה ועוץ לי / ני תצא אש בבית מגורי ותבער תחתיתו ועמודיו ירופפון / האמלט על נפשי אל העליה