Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 3]

( קיגט) ויבחרו לבלות זמנם בדנריס עתיקים אין בהם תועלת כללי ולא תכלית. פרעי / יתנו ל3 להעמיק חקירות כעניניס אשר יפלו נס שאלת נדה דה,יה הוה. כגון שור סיני בכמח וכהנה רנות/ ועל דנריס נוכחים אשר יתהה בומניהס זיפי,עסו לעונתם ולעוגת .הכלל עד עולם לא ישגיחו / דחשנוס להכל יתהו , אכן האנשים המשכילים נעם שמחו את דכרי המחברת הנ״ל כגנכורה נערם קיץ אשר יראה הרואה אותו ובעודו נכפו ינלענה * קראו שנו ושלשו את דברי השפר ויהי להם למשיבת נפש / ויוסיפו שאויב ששון ממעיני הישועה נהיות לגס נטוס בצב מורס החכם / ני הוא יהיה למלין בעותס וכין חכמי העמיס / וישא תשואות חן להחכס המחנר כעד כל קהל ישראל ♦ עול המה נוטים אזן לדעת שומר מה מלל / ותצא מתחת ילל העתקת האפאלאגח* להחכס כמשה בן ישראל זצ״ל (אשר ספרנו תולדותיו בחלש אדר א׳ העבר) מלשון אנגליא ללשון אשכנז / ויכתיר את דברי הספר הזה בזר והב / היא ההקדמה הצחה המפיקת אמת ושלום על כל גדותיה / וזה קצור מחשבותיו כהקדמה זו ♦ « ברוף האלהיס אשר החייד והגיעני לראות עוד בערב ימי חלדי נצני האהנה והאחוה פורחים כין אדם לאדם 4 ויכשילו אשנלותיהס עננים 5 כרוך הוא / ני נחשדו שם בארץ אנשים וחוקרים יקרים וישרי לכב' המעוררים את עמס על האון וקעמל אשר כקרכו נגד אחיו הנדכאים תחת שנטו / תשואות חן לכס יקרי רוח I יקיר לנס הכן יש in ותחפצו להישיר לפני־ן דרנו / בהסיר את העס מאחרי דרכו הרע ההורות לו תוית האדם שלמים אתס אתנו ותהי משנורחכס שלמה מאת נותן שכר טוג ליראיו י כחס לבב דנר האדון פאן דאוזם טוב על עמי / נאחד אנשי יודעי בינה׳חקר ואין את הטוב הכללי אשר ישתעף משרש טהתעס ישראל י כניס]דכריו נאמרו / ׳לא יתכן אושר מחלט בארן «כלתי התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חפשי לכל מסחור ונל מלאכה איש איש כטוב כע־ניו * וכלל גדול הוא בחכמת המדינית / ברבורה בשליה תרבה הטובה / כאשר נראה ע״י הנשיו ן במדינת האללאנדאשר היא מצד תכונתה ארץ מלחה לא הצלח עשות פרי / וככל זאת יתאספו שס אנשים יכב גג1 מארבע