Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 18]

י< נפשה מ » גשפתזת «! האב*כ לי י< גצד «י ,'ו\מרלה " ח־תו או 1י התאמצה!י זולתה 1 תעודה ל^!רגע פיוז ולכן כל א' ותאמן לג אן נל הל! מה הוא« הארס &צ מינוח מ יעוד ן ההשארה זנר אוי אשר הוו " ושאתו ו! וההן; »לשעת ויאשח »ני נ ממיס!מפואר $ורמ י) ( קל ) ,9 עינתי / לא וזריתי ולא שניתי ולא חדשתי מר 5 ני־-אם ״ טעמתי שובע שמחות / נתעלסתי באהבים וגיל / נסו ימי « במנהגי קדש הלולים / ובחדות לב לעין כל רואי / כי בא <ז מועד / קרה לי כל הטוב אשר חוה פלי אבע^אררוס ,« מירביוס * *) בשית " נערה יפת העין [מעתה אקראנה ,*אשתי] התיכה לבי הנחוש ויהי כדונג באש האהבה * גם 1, מורשיו נתקו כי נבוך רוחי ביער השמחות י כעת אבליגה / " אשוב אל מאהבי! ואדנרה גס שלום כס * “ עם האשה היקרה הזאת הוליד כניס וגנות י אפס בתו הבכורה מתה בת עשתי עשר חדש . וראוי להזכיר פה מות הילדה / ני נעת הזאת נתב החנם שפא^רינג מאמרו המפואר הנקרא בשם יעוד הארס * *) / זאבע השיג עליו במאמרו אשר כנה בשם צווייפל1 איבר דיא בשטימונג / ור׳ משה עמד לימין צדקת שפאלדינג וצירף מחשבותיו נגד אבע במאמר וקרא אראקעל / נאשר יראה הקורא באחד מדפי המאסף במאמר יעוד T האדם אשר יעדתי לכתבו אי״ה " ובמות הילדה הזאת תוך ומך הוויכוח כתב לאכע ח״ל י* זה ימים לא נכיריס עצרני ה׳ ,1 מנועם ברית האהבה / וממתק הוויכוח אשר בינינו לדרוש «1 ולתור אחרי יעוד האדם / כי דמוע תדמע פיני על אשר עלה ,9 מות בחלוני ויקח את בכורתי / ילדה בת אחד פשר חדש " «* אמנם אשא ברנה ליוצרי ✓ כי חיתה בתי ימי חלדה בטוב ,9 ובנעימים ותהי תקות עתיד למו אבותיה * ידידי! לא " לריק ולתוהו שלתה הרנה והענוגה לעכור חיש על פד הארץ' <י בהנדוף עשן •'יתנדף ותנוע ואיה י אך רבים היו פעולותיה י< על פד האדמה אשר פעלה נבר / רבים המה אותות חכמת' *< בוראה אשר ראינו בה / לקח טוב יביעו למשכילים כס / «י למתי׳ ולגדולת נפש שלחה הנה s ני מנפל־אשת בל חזה־ « שמש [ אשר לא ידע ני־־אס לצעוק ולנכות כהקיצו מתרדמתו ] נעשה איין נאהמן רונן דך איינר דינר פריי נד י גגעבן אום אונביןאנ)> *1 בלייבן *)דיא כאמיממו» ר<ג« ««ננ״ן ו