Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 31]

( עט ) למלחמה / הנין יואב כי לב המלך על אבשלום להרגו / נאמר! וידע יואב ין צרויה ׳ ני לב המלך על אבשלום (8״א י״ל א׳). כלומר על אבשלום לב המלך להלחם / על כן העלימו ממנו / אז הוצרך לתחבולה / לשוס דבריס כפי הפקועית / ני ירא הוא עצמו להוכיח את המלך או לדבר טוב על אבשלום והדברים ששם בפיה היו לברי צדק ומשרים ותוכחת מגולה למלך / ונבר בארנו פרשת התקועית כלה בכית השני מספרנו גן נעול (חדר י״א חלון א׳ ב׳ ג׳ ד' ה") ונכבדות דברנו בה " וכאשר ׳דוד בצדקתו קבל תוכחה זו / שלא להרגו מפני השפין אס הרג אח אמנון בשנאה / או באפקורוסות למלוך תחתיו » השהחוה יואב למלך / ונחשב לו למציאת חן בעיניו / ולכן נשש5 אבשלום צוה המלך שעל כל פנים לא יראה את פניו מטעם שאמרנו " ולדעתי פי׳ וה ברור כשמש " ודומה לו מקרא הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך / ופרשנוהו למעלה ♦ ומלת לך גס היא נמו בעבורך / כמו אמרי לי אחי הוא $ וההתפעל על ההתאמצות לבקש נחמה להשכיח צערו * וכן נכתב על דרך המשל על השם ב״ה < להודיע. שמבקש להטיג עמנו / כמו ועל עבדיו יתנחבם וכן וימאן?1ההנחס « באילו התאמץ לבקש מחשבות תנחומים / אולי היה מתנחם / אלא שמאן לעשות כן מצד השכל ✓ מטעם בי ארד אל בני אבל שאולה / ובפרושינו לש' בראשית כארמהז * הנה נתגלגלו הדברים על דבר ונחמתא שהתעוררו עליו / שבאמת היה ראוי לברר ענינו / כי השבח הזה הוא בפי כל ישראל יום יום / ונפי שבארנוהו כולל השבח היותר גדול שאפשר לנו להלל כן את אלהי ישראל / ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן נפתלי היוץ וויזל* י5 היל ן ׳ יי! , c * העלן! פשו מ( ן מכיוזת!ישו על לע«י8 שלי/ שנת על צנן נכתיזה צל מלך מאמר ח /;ומות #!1 שאמר מה אצ זנח הוא -כלומר שעל צסחשבת;ן פת ע( I.CWD ) וכלתה .י ולמה מופת! וכחתו# ,־ מנל זה אות והתאבל נד ישנת אבשלום