Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 24]

( עב ) אמרתי / $ריכין אנו לפרש תחלה מלת ינחמנו וכל שהן משה! זה / כי רד״ק ז״ל אמר בס׳ השרשיס / ני וינחם יצחק (m ן״ד ס"«) ׳ כי נחס?bi אמנון כי מרת (יי™ ח׳ י׳) « ור3י$ דומיהן / כלן ענין תנחומין וידוע הוא " וענין אחר כי נחמת« בי עשיתים (שס ר«*) ׳ ואין איש נחם עלי רעתו (יי»»׳ ח׳ זי). ורבים דומיהן / כלן ענין תרעה * ואני אומר אע״פי. שנראין כשני ענינים / כל מה שהוא משרש אחד ומבנין אחד עניניהן אחד / כי'כלם על ההשתנות וההעתקה ממחשבה למחשבה אחרת / כי החושב מחשבת אבל על מת / או חושב מחשבת יגון על צרתו / ונעתק ממחשבתו למחשבה אחרת המשקמת לבו / נאמר שנחס על זאת אז זאת * וכן אם זולתו דובר אלץ לברי טעם להעתיקו ממחשבתו למחשבה אחרת / נאמר גס כן שנחמו * וכן המתחרט ממה שחושב / או ממה שחושב לעשות / הן מדעת עצמו או על ידי דברי זולתו / ויחל לחשוב על דרך אחר / נאמר שנחס או שהתנחם או שנחמו פלוני / ועל זה אמר זה ינחמנו '”ממעשינו וגו' / כי ראה ברה״ק שהכן הנולד לו יהיה חכם וגדול הדור / התפלל זה - הנולד ינחמנו t ידבר על לה רשעי הדור המכעיסים את השם ואת בני אדם במעשיהם זבעצבון ידיהם / וילמדוס דעת 7 עד שיעזבו רשעים דרכם / ואנשי און מחשבותיהם / וזהו הנחומיס וההעתקות ממחשבות רעות למחשבות עובות / ושם בארנו הענין כלו " וכן כשסמוך אל השם יורה כס כן שהשקנו מחשבות חכמתו העליונה מעוב לרע או מרע לעוב / לעמת השתנו(/ דרכי המקבלים ומחשבותיהם / זכמז שדברנו על זה בספרנו גן כעול בכית הראשון (חדר שמיני חלון א׳) " ולברר מעע יותר אעתיק עוד מפרושנו הנ׳׳ל על פסוק וינחס ה׳ כי עשד־ז את חאדם בארץ (בראשית ז׳ 0 וכך אמרתי / גפי׳ זה ינחמנו באמו שרש נחם / ואמרנו שהונח על החושב מחשבות אחרות •ומה שחשב תחלה * ודע ני האדם ינחם על שלשה דרכים / האחת מבלי דעת / והשני מהפלס דבר / והשלשית באריד •ושפט * על דרך משל היום מבטיח לזולתו להטיב עמו / ומחר ינחם מהבטחתו בלי טעם ומבלי דעת / רק אמש משלו בלבו ציורי חנינה / והיום מושלים גו ציורי עזות ואכזריות / bn