Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 22]

&& ענע׳ מענר 3יס ןנרי החנה ויגתה ז C אולי גס ל1( «נהו נן / גי/מר ע3יי ק זשנ3 5 3הרן ולה׳ מעמו על אשר אהנל במאסן!1 יוצוה / ־ ונוסח¬ . מחמתי) גועה מז ' פלס ומי : נאחל מי :! הישר גע; והנה 11 ולגרר ה j גראשיק J כ ) אל תכליתך לגהכיר חסרונך / ולהטיכך? אס קצרו ידיך השיג *את כי חלוש טבעי אתה / שיס עיניך על הנמלה עס לא עז / טבעה תלושה למאוד / ולולי השתדלותה להכין את צרכה ערס יבואו ימי החור / עת אשי לא תוכל צאת לא השאירה שס ושארית בארן / אך התאמצה לאסיף גי!יז את לחמה / וא׳׳נ חריצתה וחכמתה מלאו את אשר החסירה הטבע « ואם תשיבני אתה נן חלד / לאמור / עצמו ממני טרדות הזמן / נעימות תבל / שיר / מחול ויין / חזקו ממני / לא יחנוני השב רוחי k מקום החכמה דע כי גס השפנים עס לא עצום / שונאיהם עצמו מהם / ולא יוכלו להלחם את שונאיהם מערכה מול מערכה לחולש טכעס / גס כמאוס פרוץ / לא ישבו בטח אמנם המה חכמים מחוכמים / וישימו בסלע בתיהם / מתום לא יבא שס רודף / שם ישכבו בטח ואין מחריד ״ —־ אך אם תגביר חיל ילוד אשה! לאמור אפסו המסגרות מבא חדרי החכמה / מי אנכי כי אלך לכדי ואין איש אתי להוליכני אל דרך האמת?״ דע! קציר ימים! ט מלך אין לארבה / אין לו מנהיג ואין לו מנהל / ועם כל זה / תעשינה ידיו תושיה / כי למלאות חסרון מלכו ומנהיגו / השכיל לדבוק בעדתו ללכת יחד כעדת ידידים יחדיו לא •פרדו / לכן ילכו ולא ייגעו — נם אתה איש ריבי!עשה כך הדבק נעלת משבילים / בחברת נבונים / במוך כמוהם התאזרו חיל לבוא עד תכליתכס אך גס מה אל תפנה ימין ושמאל / הדביז כמינך כאשר יעשה הארנה t ואל תהי' עניו הרנה לשמוע אל כל אדם / , אמכם השמר מפע איש מרמה / ידבר בשפת חלקות כשסתיו יככדך ולבו רסק ממך " אמנם תוסף דבר אתה איש מדון לאמור / מה יועילני במעברות לעבור על גהרי החכמה ופלגי התבונה בראותי קוצר ידי / קוצר המשיג ואורך המושג / הלא לריק אייגע גי לא אבוא עד תכליתו? קחה מושר מהשממית אשר היא ברי׳ שפלה / אשר בידים תתפשה וחמיתה / והיא לגודל חריצותה להיות שמורה מכל מזן התאמצה לבא על היכלי המלך / לגן.אל •עלה על דעתך לאמור / קצרה ידי / אן חלשה t