Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- (1787-1788) תקמח (1787)
- Issue
- כסליו תקמח (1787)
- Date
- 1787-01-01
- Page
- [Seite 6] (sequence 6)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/9582265-9594190-9594270--0989-9594276- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( נד > ממה יום ־יום / ויענהו בסנלותיו / וילאה העבד לנשוא דברת מפרו לגור נאשר ימלא " וכנסעו יום או יומיס כתום היום בארץ ציה וערבה / מדבר וחרכה / יתעלף וישב במערה לחפות מחום השמש ולהנפש שס עד בי יבוא השמש ואחר ילך לדרכו / ויהי בשבתו במערה / יבוא אליו בניר אריות והוא צולע על רגליו / שואג ונוהם רתן בבני את קולו / וירים את רגלו וידחהו בחיק האיש / לאמור(ט) : רפא נא לי! חיל אחזה ורעדה את האיש / ואימות מות נפלו עליו / בראותו הארי הולך וקחב אליו / אן באשר הקריב ועמד ממולו נאים נגוע ומונה ונגני" אץ איל / ותחי רוחו / ויקח הדגל גילו וירא / מתחת כפת רגלו נפיס מעץ תקוע / ועל שפתו דם ומנה עריה / וימהר האיש ויחלוץ העץ זימץ העריה ממנה ויחבשה כפי נת ילן , נתחי / ונאשר ראה האריה ני עלתה ארונה / ונרפא המנה! וישמח לקראת האיש מאוד / ויורהו בדרכים שונים כי לבבו שלם עמו / ורב תודות לו ממנו על חסדו ועונו ✓ וכי נפשו אותה מאוד לשבת יחד כרעים ואהובים " ויואל האיש לשבת עם האריה כמשלש שנים / ובכל יום ויום נאשר שב האריה מצידו / זיתן לפני האיש לאכול ממיטב הציד / זאת כמבזה אכל האריה / ומקץ שלש שנים וינסוף אנדראקלונו לארץ מולדתו / ויאמר בלבו מה לי פה בחברת האריה ופריץ החיות / זלהסתר מנגד עיני גני האדם / אלכה נא ואשובה למקומי וארץ מולדתי / ני ארכו לי הימים פה / וחמת אדוני שכבה / ושכח את אשר עשיתי / זהמעל אשר מעלתי לא יזכור עוד ״ רקם האיש לעת צאת האריה לערוף / וישא את רגליו ללכת לארצו ויבוא עד לפני שער העיר רומא * טרם יקרב 4 מצאוהו שומרי החמות ויניחהו / ויביאוהו אל אדוניו לדעת מה יצז עליו / ומה יעשה לו ונראות אדונו אותו / וימלא עליו חמה וקצף גזול 4 דצז עליו לאמור תנו אותו בשחוק החיות ס 4 למות (פז) חלק?1אמזד פדושו ותרגומו להעמיס נל״א דאס זא פיל הייהס , או, דאס יא פיל הייסן זאלל - (י) , לפניק היתה זאת גיוחא לתענוגות אנשית , האסיפו יקד במקו ה גדול ודיזנין ♦ד־© אהד ל! ח!חה מהניב; חיות?rpu ע פ גמלות מיויניס שונים והשונא,® יה