Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 9]

( בד. ) 4• 5רלין יוס ל ׳־׳ עבת י׳קמ-״ז לכ*ק *- שמן שוב שס אהרן עולה ונודף על פי מלותיו / לאיש אשר אלה לו אנוכי גופן את בריפי שלום ז דונה אהבתך תרמי! לא מעלואי ♦ על כן ששתי על ני נפלאה אהבתך לי / אבל גס זאת אמרה לי נפשי / מי יתן והי' זה עמדי אשר אתה רואה בי בעיני האתוה / אשר היא על נל פשעים תכסה ♦ ועתה לנה נא ונוכחה עוד על הוראת שורש גהה על פי תשובתך הנעימה! נס למצוא מענה על שאלותיך / גם להגיד לך הרפיונות החדשות אשר העלתה על לני / עקב העירתני לחקור ולחפוש עוד בעדני הכתובים " (א) שאלתך הראשונה : <י נמצא לאין מספר שורש נחס ״ ובכולם'הוא בנפעל או בפעל ומעשי׳ בהתפעל ומדוע לא יי נשאו את שס אביו על שפתם? “אמנם אחי! הלא אמרתי השעם ביסוד ד' שהקדמתי : י, ני לא היה מקום וזמן לכותבי ספרי הקודם לשמש נו י 44 ואולם אפשר שאד בעצמי הסיבותי לך השעות הזה / כי שגיתי במלין באמרי : יי הסרהאדס מדבר מה יהיליך אותו לדבר אתר “ t אשר אם כן יהי' ענינו דומה לעד{ הסתה ממש / ובוודאי שדבר הכתוב בזה במקומות הרנה ♦ אבל באמת אינו כן / כי אין הוראתו שוה להוראת תיבת (פרפיהרן) בל״א / המורה נס על ההסרה מדבר מה גס על ההבאה לדבר אחר / אך נס היא הורה כתיבת (אנפיהרן) בל״א על ההסרה לבי / (א) ובזה יבדל ענינה מעדן הסתה והשאה שהוא לעשות בך וכך / כמו הנחש השיאני ואובל / כי יסיתך אחיך לאמור נלכה ונעבדה וגו׳ / וענין נהם הוא פתוי לבלתי עשות כך וכך * ואס הי' הכתוב מזהיר במדיח ממצות עשה / אולי שהי/ אומר ני מחום אחין אותך (א) אס גצטדק כי באחר שזה טעם הזפהת החיה.לעקר השורש« ג<יה תן?