Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 3]

( ג ) ואם לא ידעתי אס החנם הנוהג ההוא וגס לא שמעתיו i אות הוא ליקר גדולתו ושם תפארתו / לאשר יתהללו ויתיקרו נו יתרים חכרת דל״ע נו וכשכל מיליו / אשר כל רואיהם ינירוס ני מכטן יקר רוח איש תכונה יצאו / ורה איש יזכם ונכון ילד את אלה : ומי כהחכם ויכן אלה ישר דעת ורחב לב אתו אוכל לדכר נאשר עס לנכי / אשר אס צלחתי יהן לי תודה תחת אשר ישטמני / ואס שגיתי לא ימ1 ליההת דברי ני אס כמשפט חכמים ודרכיהם פועל ידיו תרצד ויורני ויתמך לי כדבריו העריכיס והנעימים אי׳ איפוא תלין המשוגה ✓ למען אכין לאושר הזכר / ויצא לאור משפט ענין הזה ומעשיהן / גס לי גס לו נס לכל מחני העכריס ישמרם ה׳ דכצרוס מן הדוד זו לעולס : והנה הקשה לשאול החכם ההוא על הוגין פ״ק דחולין לאשר החשה שס רכא לאכיי מ״ש ספק סכנת׳ לחומר׳ ספק אישור׳ ונו׳ / הרי ממהזמו מוכרע דשנא ושנא שהרי כאיסור קי״ל ס׳'ס להולא אפי׳ כנמה ריעותת וכאן גבי צפור נמי ס״ס •שהרי אף שנאמר שהי׳ נקוב עדן יש לספק אם מנחשים אם משאר שרצים שאין להס ארס ואפ״ה אשרי׳ משוס חומרא לסכנת׳ א"נ יש לומר כעלמא / ר״3 לענין אסור׳ אין חוששין לשמא במקום נקב נקב עכ״ל שם : ואני בעני דעתי לא אמצא מקום לקושיא הזאת " לשעת המפרשים טעם ס״ס משוס רוב ודאי לק״מ דכגר נתבו התו׳ פ׳ החולץ דף ל״ו ע״ב בד״ה הא לא שהה / דלמעוט׳ דשכיח חששו / והנא נמי מעוט׳ דשנ*ח הוא כדמונת בכמה מקומות בבבלי ובירושלמי / אשר נחשים רגיס מינים ממינים שונים הי׳ מצויס ביניהם / עד אשר אמרו בירושלמי ב״ת לתרומות שיש מין א׳ נקרא שפיפון וקטן נשערה ואס נחש כזה ניקר באבטיח הלוה כודאי אינו ניכר לכן יש לחוש יותר : אבל / אין אנו צריכים לזה ני תלמיד ערוך הוא פרק אין א ב 3 * מעמידין