Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · שבט תקמה (1785) · p. [Seite 6]

במעשה כראשית , להאיר על ידו ליצורים על דרכים שונים , זהארן לא האירה מחנו , עד. שהושם אורו במאורות השמים, שהן כלי מאור להאיר על הארץ, ודבר 1זה דברנו עליו בפרושנו לס" בראשית., אין פה המקום להרתיב הדברים , רק להעיר כי השמש לכדו מאור מקבל האור בעצם וראשונה , לא ממאור זולתו, ואין כן הירח וחמשה הנכבים המאירים לנו, כי הם!מקבלים א1רס מאור השמש, וחוזרים ומאירים לנו ולכן אעפ״י שעל דדן כלל יאמר על כלס שהן כעלי אור , וכמו שכתוב והיה אור כלבנה כאוד התמה ( ישעי" לו" נו") וכוכבים לא •יקלו אורם ( שם יג" יוד ) וכמו שיאמר גם על אור הנר , כאמרו- קול ריסים ואור כר (ירמי' כ״ה ה") אין זה רק כשיסמך אליו נושא מקרה האור , לבנה , ככבים , נר, או אחד מלשונות. של נגה .וכמו שיתבאר , אבל .שם דכר אור הנזכר <ןתם * איבנו.כי אם השמש לבדו , כמו ויקרא אלהיס לאור מ® ( בראשית. א" ה") אס אראה אור כי יהל וירח יקד הולך ( איוב לאי׳ ד״ז) על כפים כסה אור ( שם לו" לב") ותעלומה יוציא אור ( שם ןת״ י"נ1) וכן כלס כי לא כאצי פה רק להודיע שמלת אור הזנת בעצם וראשונה על אור השמש כשמאיר לנו בקויו , וממנו הושאל על שאר דברים המאירים לנו, וכל דבר שאינו מאיר כאורו , אלא ע*י שמקבל אור ממאור זולתו. חוזר ומאיר לנו יקרא בשם נגה , והוא מה שאנו רוצים לבאר לבנינו בע״זה * ג ג m 5דבדיבו מצא, גי שדש כבה וכל בזרות מיניו, לא יאמרו על השמש , לפי ,שאינו מקבל אורו ממאור זולתו, אבל נכתבו כלס על הירח ותככקיםכמגיהים לנו ע״י אור שמקבלים מן השמש* וכן כתוב., לא יהיה לן עוד השמש לאור יומס זלנגח הירח בפקודת מחברו ה״ה המלין הגדול ר" ד\רץ וויזה־-4 כיי י יראה הקורא גדרי השרשיסיהאלה וימצא מרגוע לנפשו, והוא פרק אחד מהספר הגדול אשר יודפס בע״זה ע״י הנ״ל ת< זמן ,מה על כל שרשי לשון הקודש כאשר יבוא עוד פרטי דבריו מאחד מדפי המאס1 הבאים אי״ה - רכרי המאהפיס י!>