Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · טבת תקמה (1784) · p. [Seite 13]

הראשונה , שלא היחה משלש אותיות דווקא . ( אף שעוד ייש מפיקוח. עצומות , כאשר הערה המחבר בעצמו , שלא ראוי לחחוך הדין [על פיו) וששמוח הנרדפים נילנעיס , כאשר העיב לברר בהקדמתו הארוכה , ההולכת לפני השפר * ב-ל־*4 דבריו נכוחים וישרים למוצאי דעת , וחקירותו אשד אוץ וחקר , על דרך כלל טובים ונחמדים מפו , אין 3הם נפעל לעקש , זולת המעט אשר העמדנו עליו בעיונינו ונראה• לנו שלא העמיק המחבר לעיין ולפקח על עשאי החקירה שהוא משחדל לה עלו ח דברים צלולים וברורים, ועחה נעיר פה אח אשר מצאנו, רק|חאהבת האמח ולהעמידו על האמת, לא שכנינו עלייח משפטנו. על גל של אבני הגנאי להטיל דופי וגנות 3ו , חולין הוא לנו וחלילה להמתבר לחשוד א ו חנו בזה! ולא נכחיד ההשגוח ואשר מצאנו כדבריו מהבלתי צודק. למען יוכל לייסרם בפעם אתר , ויהי החועלח כפליים לנו ולו בהקדסד“•, דף ה״ ע״ב ״וכבר אמר החכם המוני , שחוש י "המישוש חרפה הוא לנו , ולא דיבר נבונה * אבל יוחד היה לו לומר שחוש הדיבור חרפה הוא לנו * לא ידענו לכוון אל כוונח המחבר; בהיוח שהמוני בהשכל ידבר , כמו שהביא הר״מב״ס , מורה חלק א״ פ״ מ״ז , גס כ״ י״ל מאמר ה״ג מל׳ המידוח לאריסטוא והיחה כ,ונחו , פחוש המישוש באמח מעלחו גדולה בפני עצמו , ואנחנו צריכים אליו למאוד , אמנם בערך מעלת שארי החושים הוא פחוח וגרוע - מפני שבשאר החושים יש כת חזק בבחינת העיניניס והכרחס , שהמה מקיפים ומשיגים העיניניס על צד הדקות וההשערה מדעת, ולפי שהכת אשר במישוש הוא למטה, (נד שאין לו מבוא ב״א בכתינח הרך והקשה , החלוק והפגום, (הוא עי נין ממרי ( מאטעריעל ) לזה ייחסו לו ה גריעות ( גראבהייט) במילת הרפד*‘! לא שכוונו אל התוספות , והחסרון לנו בו לגמרי, כי נחמתנו היינו חמרי׳ טובות הרכה - סבר־־׳4 האמור נראה שהימני יפה?כר , אך המחבר לא דהר נכונה במה שאמר שחוש הריבוד חרפה לצו , ( זלדעחינו אס ששעות סויד הוא , או שהמחבר נפל במהמורות השגיאה לנחיב, ה1ש הדיבור(דר וין דר שעראכע) אשר לא י-וצה בשס מ , ולא שס לו.על כני ת5פ , זולתי התק&ה