Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אלול תקמו (1786) · p. [Seite 10]

רב ־ מכתבים ־חתימת •דברי זזאיש השואד־* ובו׳ .?יא ולמד מהחכם היופי היפאע״ראסעס ראש לכל ■הרופאים אשר מימיו אנו שועים בחכמה זו., והוא כמן סימנים מחליטים אע הגוסס למע כידוע -לחכמי הרופאים •געכ״ז אץ אחד מרופאי זמננו אשר יחזיק בס לאמור לא אכזביס הסימנים האלה ־• ושאל נא לכל רופא אשר ערצה אס ■יש לו סימנים מובהקים לאמור זה מע וזה געעלף? — ומה יענו המענגדיס הכפר ומקום שאין שם רופא מומחה או בקיא לגמרי , לחה לא יהא ספ״כ זה כדין -!ב וזכה דחוששין ■שמא נעעלפו * ושניע פאחנים דברי הרמ״בס המדתה אע מסעו ה״ז משובח משום יצער החי ■ומשוה העפ׳שע האויר;כמקום המע , אבל היק אי«• שיטמנוהו כעפר עיכף ביום מועו? .פוף <ל סוף לדעעי אין פרצע בדר ואץ מכשול לעשועגמ< 1 .שיעץ הרב הסכם הסוקר הרמב״מן זצ״ל וזה לעשוי; *וערה בבעי הקברוע להניע שם המעיס עד אחר שלשה ימים -ולהפקיד שימר עליהם ואשרי לנדיכ בעיר ■אשר *עשה זאע למען הסיר מאעגו לזוע שפעים כאשר ראינו רבים מחכמי להעמיס דברו קשוע על זה ולראי׳ .אעעיק לך הנה דברי חכם אשר אזן וחקר לכעוב על כל מעשי האדם יצירועיד •.נעכוגועיו וז״ל m "?יהודים הס בהכנה'•גדולה להקבר חיים, כי הם "קוברים אע מעיהם -ביום מועם וכן מצינו אומוע רבוע "נכשלים במנהג הזה וחושבים שהגוף המונח מכלי נשיבע ,״הרוח וקר;ע״ע ,כלו הוא מע מסלט וידוע כי *כל הרופאים יעידון ויגידון כי אץ סימן למיעה מוחלסע *בי אס נמיקע הבשר , ולכן המשכיל יזהר ימה למען «לא