Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אלול תקמו (1786) · p. [Seite 9]

רא שדו. חי בפרידריך וילהעלם כי־־בא העזלם מעשהו סזו מלכי נסיף־־" היום' בקדש הליכותיך אלהים באמונתו בחד־־בך בידך נתז שאם־־עמים :X X V V * v־ X I :X: IX ־ ו : הבט בחסך־ שי הי;ךער מבליגךך יסיכון צחיחה דמשתעו תודה ל» בך;npto 'ע,קי על;שראד־1 בבואם אל חצר המלך/ ויגד לאמו־ באו ראשי היהודים להשעחוע לאדוננו המלך ויצו להוחיל עד אחר לחם הצהרים. אז בא בעצמו ובכבודו ויקח אע השיר מעל הכר בעין יעה ויבטיח אע חסדי לעמנו .והפרנסים שבו לביעס שמחי וטובי לב וכפי הנשמע דבר המלך טוב על היהודים בהעאסף אליו שריו יושבים ראשונה .במלכות. ויראס אע מנחע היהודים לאמור : מצאה חן בעיני י י ו מ ג׳ ו״ו א לו ד1 . rTfl היום המוגבל י לבני המדינה -לקבל עליהם. עול המלכוע והוא היה יוס משעה ושמחה לכל בני עירנו מבקר עד אחר חצוע הלילה , מפי עולל ויונק עד־ זקן ושבע ימים נשמע רנה והלל , זעפלה לאל חי יאריך ימי המלך יצליח כל דרכיו וישלים עמו לב כל מלכי ארך , כימיו לא ישמע קול נוגש ואנקת. עשוק , כי אס צדקה ומשפט אמע ושלום ב