Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 11]

להשיב יד המלך כבראשונה , נאשר נבא על שריפי* עצמותיו על המיזבח אשר שמא כדר« הרעה , כינה אזעם בעצמות אדם; רב * בזה נחויב גס למל« המיס? 1שעיבר מנסה אתה אומי אם שכחתי, או שמא ליא למדעי א ע אשר למדתני להועיל , האלהיס הוא הממליך מלכים והן לצדק ימלוך מלך , 'האלהיס יענה את שלום נפשו , ואם אין דינו מסור ביד האלהיס אשר המליכו ואנו אין לנו על מה להשען ני אס בעבודתו : הנה פרעה אשר הרכה אשמה בניפוץ עוללינו, ואשר הכביד עולו עלינו, לא יצאנו מארצו עד אשר מלא בפיו, ומשה אדון הנביאים ח$ק לו כבוד ותלה הגנות. בעבדיו; ומי לנו רע ומר כמלך בבל אשר שרף תפארת עוזנו, והגלה אותנו ואת עיני צדקיה עור? וקרא צוות ואמר , עבדו את מלן בבל; ודניאל איש חמודות, אשר הוכרח לפרש לי הנגזר עליו כסעיפיס חזיון לילה , תלה הקללה באויביו , ואמר מארי תלמא לשנאך * ופשרי לערך הכלל היוצא אנו נאמין , כי כעבודת המלך נעבוד את מושיב מלכים לכסא , וכי האלהיס בשמים והמלך משנה לו כארץ , לכל אשר יחפון יטנו י רב * מדד משפטינו בנדון הזה אחר חתימת חמן? יששכר - רבותינו חכמי המשנה הזהירונו. הזי מתפלל בשלומה של מלכות* וחכמי התלמיד י״ל הוסיפו אפילו ריש גרעתא מן שמיא מוקמי לה , והוא ק״ו שאין צריך לדיו , ואס תאבו ושמעתם מה נתב על תנין הזה אגריפס מלכנו לקא״יו קיסר דומי., ומה ענה אותו ידידיה אלכסכדרי והנס בכתובים * * *ששבר בהי יש שגר לפעולתך כעיני העם הזה ובעיני השרים טוב אתה , ירא את ה“ בני ומלך * ומלכת בכל אשר תאיה נפשך; כי את ■אשר ישמע בקול אלהיו ועצת יולצו ישלים, לא תאוצה אליו רב