Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אייר תקמו (1786) · p. [Seite 11]

לדוברי י צחות. אך שיעורו לשון קודש , כלומד שבב נכתבה בתורה בקדושה אמנם אס יש לאל יד איש להבין לשון קודש כלשון עמו אשר גי■ בתוכס , ורוצה ל.תפצל בלשון בתורי. להיותה חביבה אליו, הרשית בידו אבל לאותן האנשים בחצפצפיס בעיהס מה שאינם הוגיס בלבס , והת; בע׳יוה הרוב באחינו בית ישראל , כאיש כאשה , כקצין כדל , כלומד כאינו לומד , כרב כתלמיד, כודאי שמן־ הראוי למחות בידם , ולאמור לי.ס שתפלתס אינה עולה להס , פגול בוא לא ירצה , בהיות התעלה במקום הקרבנות שמחשבה ורה פ«שלתן , וכך אמרו תפלה צריכה כונה ואף שרבו אנשי לבב עקש ופתלתול המסלפים המאמר הנעים הזה * חכאריס אותו ע״ד שאפשר להתפלל בכטוי שפתים לבד , ובדברים שענינס בלתי נודע למי ם*יחרס , רק שיכון לבו לשמים , הנה בכל זה הוא דבר מפורש שאין צריך חזוק לכרי דעת וברי לבב * שאין הוגה כלי הבנה ולכן נכרך את הרב המתרגם הנ״ל לאל עליון על אשר נדבו לבו לתרגם התפלות ללשון אשכנזית שפת אר! מולדתנו ולבת עם אשר אנו יושבים בקרבו , בלשון צחה ונקי' , ובאר הטב המקומות הצריכין באור , למען לא יהיו עוד רוב בגי •ישראל זובביס שפתי ישנים כאין מכין / כי אס יתענגו כרוב תעגוב בהשתפך נפשם ולכס לפני יוצרם לטוב .להס כי אף שבמעט בכל דור ודור קמו אנשים לתרגם התפלות עבור הנשים הבאות בית ה" להתפלל , הנה הכרת פניהם ענתה בס שמדלי חכמה זמדע הועתקו , כי המלאכה היתה כמבזה בימים ההם כעיני לומדי העם אשר גבה לבס מלכתוב ס:ר שימה בפי ההמון , ואף כי פי הנשים , ולזה עזבוהו לדלי עם הארץ אשר אתרי בצעם לכס הולך, והמה עלגי לשון ובלעגי שפה ידברו למרבה הקלס והבזיזן , וסופו מביא לידי חטא, כי געלה נפש הקורא בהם ובדבריהם, עד שנהיתה התפלה לטורח ולמשא כעיני בנית ישראל היודעות כלן לדבר צחות בלשון העמיס ולא יכירו לדבר יהודית * לא כן ה״רה״ח ה״נל , איש נכבד מאוד ושר וקצין כעמו , תורני ואוהב חכמה , איש משכיל ונבון לחש , י אשר בכל אלה לא השיב ידו מלעזור לעמו מצרמ , המה משסיתי לשון המחבלים כרס ה" הוא קם וסקל המסלה ויישר ארחזת עקלקלות, למען הנעים התפלה בעיני כל העם , כאשר יראה הקורא כן בתרגומו הזך והבהיר , כן בפירושו המפורש דבר ושום שכל להבין כינת מתקני התפלה על בוריה ולכן לא שמר המלות כי אס הכונה לבד , נדרן המתרגם היותר שלם במלאכתו