Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · ניסן תקמו (1786) · p. [Seite 11]

יגועו בלי משים, מאלה נכיראא ייצר האדמה ואלהי העגל» אן חדל יחשוב כזה זחסר אכומא ידבר כאלה , אס יחרד איש והוא ירא לכל אשיגינו הרעה , בסמיזון ילך, בלם רגז ינוס לקול דחחה לקה , עיניו אחיד החוא יראו , יביס שאול מאחא , ונעלמו ממנו יזזימוא ואנונה לא ידע , יפחד'ולא ידע למה יפחד , יירא ואחיד בחושן ילך / כצבי מרדף וכאיל ידליק:ו הניד יניס אנה ואנה; יסוד הדבר לא יבקש ואל אכליאו לא יבח , גס אס ידרוש ויחקור הדבר היטב ככלוא הפחד , יירא אך אל יאהב אא ה"; היאהב ילד אא אביז או אא מורו אס אחיד כשוטים ייסרהו , אמיד עליו קצפו / (אפו ט יחרה , גס לא יאנו לו אזא אהבה ונשיקוא ריע t גס אא ה" לא נאהב אס לא גאבונו כי הוא אל טוב ואהבא א אוהב אא מיו וכל יצוריו , ירוה אואס מדשן גיאו , ומטוב אוצרו ימלא נפשס בני אדבש! היש עוד בנס איש אשר ישקר כה" ויכזב כאלהיו? היש עוד בכס א*ש אשא בקשה עורף ובמצח נחושה יאמר אין אלהיס באח ובורא האבל אין? דובר כאלה חסר שכל הוא ואין לו אבונוא, לא האכינן חסדי ה" ינפלאואיו צא השכיל , כחושך ילך ובאפילה ימשש , כל ימי היואו על האדמה לא ראה אור, דרך טוב לא ידע וישועה רקקה מנו * אס אבא עליו רעה או אם יחלא תלי ונפל למשכב אוי לנפשו! מה רבו מכאוביו זעצומיס נגעיו! כל ימי היואז על האדמה היו מחשביא נבו ואחכללא נפשו אן לאכול ולשאוא לשמוח ולהאענג , גס עאה על ערש דד לא יקוה לראוא אא ה" בארז החיים ולא יחיל כי יראה בגאואו , בכעס יגוע וברוגז ישוב אל עפרו וניזבדה ממנו אקוה זאוחלא אץ, כאכז אנוש וחליו רע עד כי יאסף אל חדרי מיא והיה כלא היה; לא כן מוא האיש הישר אשר ישיס באלהיס כסלו ונאמנה אא אל רוחו ישחק ליזם צרה ובמוא יאקלס , צדקאו לפניו אלך ואסליל לי מסילה לשמיס , שם אחיה נפשו , בקהל ישריס ואחימיס ישב ושס ישר וצדיק נכח עיניו, ורשע וחוטא רחקו מנס אחי וריעי! יושבי הארץ כלכס י המבקשים האמא וחפיציס בדעא שמעו לי! אס אראו איש מעול ומרשיע אומר ה" אכזרי הוא , חפץ במיא בדבר ובמגפה , ואוהב להוכיח וליסר; רחקו ממנו אל אגעו בו! כי הוא סרה ידבר זחרפוא יגיד פיהו , הוא יסיר אאכס חן הדרך הטוב ושקר ועמל יטיף